"שבילים בהוראה" – מאת ד"ר משה כוכבא. הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ ירושלים. תשי"ד.
לא הקנאת ידיעות בלבד, כי אם הכשרת הילד לקראת חיים תקינים בחברה היא מטרת בית הספר החדש.
במקום טפוח "למדנות" ו"ידענות" באמצעות הלעטת התלמיד פרטים מרובים וידיעות מקוטעות – מאמצים לפתוח חשיבתו העצמית, כוח הבנתו וכושר הבעתו, הענקתו מערכת ידיעות שלמות, המקפלות בתוכן ערכים ואמיתיות כלליות למען הקל על קליטתו בחברה ולהשפיע על התנהגותו בה.
המגמה קובעת את דרך ההוראה. לא רק מבחינה בחירה חומר הלמוד, כי אם בעיקר בנוגע לאופן לימודו והצגתו.
בספרו "שבילים בהוראה" דן ד"ר משה כוכבא בפתרון בעיות מרובות, בהן מתלבטים מורים ומחנכים בבתי הספר היסודיים בארץ, לאור השקפות גדולי הפדגוגים ופסיכולוגים בדורנו, שסללו לנו נתיבים חדשים לנפש הילד ועל יסוד נסיונו האישי בהוראה ופקוח על מורים ותלמידים.
אין זה ספר תיאורטי – קשורה בא ההלכה למעשה. בחמישים הפרקים, קצרים אך עשירי תוכן, המגוללים לפנינו את בעיותיו השונות של המורה בארגון חומר הלמוד, אופן הרצאתו וגישתו ויחסו לילד, מרובות ההדגמות הלקוחות מכל המקצועות שבתכנית הלימודים.
במאמר בקורת, במסגרת של עתון, על ספר מקצועי שאיננו שוה לכל, אין מקום להערכה מפורטת. נציין אם כן רק כמה מן הבעיות הנדונות:
הבנת התלמיד. "יש לחתור בלימוד לקראת הפעלת התלמידים… ואם יש צורך יסייע להם המורה בשאלה, ברמזי דברים… בחינת "ואת פתח לו"… דרך לימוד זה יש בה משום שיתוף התלמידים בלמוד "משום התרת הבעיה בכוחות עצמו של הלומד".
עבודת הבית: "תפקיד המורה לעורר את התלמידים לשמוש יעיל בזמנם החפשי… המורה יגולל, יציין והכיתה תביע דעתה, תשלים ותבחר, מתוך כך תהא כל העבודה נראית, עד כמה שאפשר. במשימה משותפת שהטילוה התלמידים על עצמם… עבודת בית מעין זו היא בעלת ערכים חשובים: לימוד מתוך רצון ויזמה וחשיבה עצמית. מתלווים אליה הנאה וסיפוק רוח, התמדה והצלחה…".
שתיקת המורה: "שלוח מבט אל תלמיד שסרח …מתוך שתיקה רצינית – פעולתה טובה לפעמים מן הדבור, מדברי כבושין. סימנה התאפקות, סימנה כבישת הרגש, כבישה עצמית וסופה כיבוש הזולת…"
יפים הם הפרקים המדברים על מקומה של הטפת מוסר בשעור דרכי פתוח ההערכה האסטטית והפעלת הרגש של הילד ועל האמצעים לרכוש את התענינותו ותשומת לבו.
הזכרנו רק ענינים אחדים מתוך הספר, דיים להעמיד את הקורא על חד-צדדיותו, עומק ורוחב ממדיו וסגנונו הקצר והבהיר,
"שבילים בהוראה" הוא ספר עזר למורה ומחנך. אך ראשית כל הוא ספר לימוד למענם. פרקיו לא נועדו לקריאה קלה, אין הם מן הדברים הנקנים בראייה בעלמא. דורשים הם עיון …אולם שכרם בצדם.
ט. פרשל, "חרות" 05 פברואר 1954