על הקיר החיצוני של בית הכנסת הגדול של רומא קבוע לוח לזכר החיילים היהודיים בצבא האיטלקי שנפלו בשדות הקרב במלחמת עולם הראשונה. לאחר מלחמת העולם השניה נקבעו שם שני לוחות נוספים: האחד- המעלה את זכרם של 2091 יהודי רומא שגורשו על ידי הנאצים למחנות השמד, – והשני לזכר שבעים וחמישה יהודים שנורו על ידי גרמנים יחד עם מאתים ושבעים איטלקים אחרים בפעולת נקם על הריגת מספר גרמנים ברומא.
בימים האחרונים נוספו לוחות זכרון חדשים בבית הכנסת – אלה הן לוחות האבן שבהם מרוצפת חצר בית הכנסת, אבנים אלה היו עדים לשפך הדם של ילדים ומבוגרים שבאו לתפילת החג, והותקפו בידי טרוריסטים חסרי מצפון.
בית הכנסת הראשי של רומא הוא אחד הבניינים המרשימים בעיר הידועה בעושרה הארכיטקטוני. הבנין גבוה וכיפתו נראית מרחוק. הוא שוכן ליד הנהר טיבר, בשטח בו היה פעם הגיטו היהודי. הבנין הבנוי בסגנון המזכיר את בנייני בבל הקדומה נחנך בשנת 1904.
במשך מאות שנים נאלצו יהודי גטו לגור בגטו. רק בשנת 1870, כאשר הושם סוף סוף קץ לשלטון האפפיור בעיר, ניתנה ליהודים רשות לקבוע מושבם בחלקים אחרים של רומא ואמנם רבים עברו לשכנות אחירות, אך חלק ניכר של האוכלוסיה היהודית נשאר בשטח שהיה פעם הגיטו ועדיין קיימת קהילה המתגוררת שם גם כיום. תייר המזדמן למקום יוכל להשיג חנויות מוצרי מזון כשרים המיובאים מחוץ למדינה: נקניק מישראל, מצות מצרפת, אבקת חלב כשר משוויצריה, ועוד. שם נמצאת גם אחת משתי המסעדות הכשרות הקיימות בעיר.
בית הכנסת הראשי הוא לא רק בית הכנסת הגדול והמפואר ביותר בעיר, אלא הוא גם מרכז החברתי של ארבע עשר אלף יהודי רומא. בתוכו שוכנים משרדי הקהילה, בית הדין הרבני והמוזיאון היהודי. ברשות המוזיאון אוסף גדול של תשמישי קדושה ותעודות. מתקיימת בו תערוכה תמידית על "אלפיים שנות הסטוריה"- תולדות קהילת רומא, שהיא הקהילה העתיקה ביותר באירופה.
בעיר גם חיים גם כמה אלפי יהודים מלוב שפעם היתה מושבה איטלקית, והם ממלאים תפקידים חשובים בחיי העדה.
ליהודי רומא גן ילדים, בית ספר יסודי ותיכון, וגם בית מדרש לרבנים אשר מוסמכיו משמשים בקודש בכל רחבי המדינה. בתי ספר אלה נמצאים בשני בניינים, הסמוכים אחד לשני, לא רחוק מבית הכנסת הגדול, על הגדה השניה של הנהר טיבר.
לפני כמה שבועות בקרתי ברומא. התאכסנתי בפנסיון "כרמל" שהוא המלון הכשר היחיד בעיר. שם ניתן לפגוש תיירים יהודים מארצות רבות, במיוחד מישראל ומארצות הברית, בחורף מתאכסנים שם גם תלמידים של בית המדרש לרבנים המגיעים מחוץ לעיר. בשני השבתות שעשיתי ברומא התפללתי בבית כנסת הגדול. באחת השבתות התקיימו שתי חגיגות בר מצווה. היתה לי אז הזדמנות לשוחח עם צעירות יהודיות מחוגים שונים. הנשים היו לבושות במיטב האופנה האחרונה. רובן בחליפות מכנסיים בצבעים עזים.
סיפרו לי כי בימים הנוראים בית הכנסת שהוא גדול מאור, מלא עד אפס מקום. הרחוב סגור לכלי רכב ושוטרים שומרים על הסדר.
כמו כל הקהילות היהודיות באירופה המרכזית והמערבית בימים אלה, נוקטת גם קהילת רומא אמצעי זהירות נגד טרוריסטים. כאשר בקרתי בבית הכנסת נחקרתי לפני שניתנה לי רשות להיכנס. אותו דבר אירע כאשר ביקרתי במשרדי הקהילה ובמוזייאון, שלהם כניסה נפרדת.
אמנם הקהילה נוקטת אמצעי זהירות, אך לא קל למנוע התקפות-טרוריסטים במדינה התומכת בגלוי אש"ף: אשר עתוניה מפרסמים בלי הרף מאמרים נגד ישראל ואשר ראשיה, וגם האפפיור אשר יושב בתוכה, מפגינים יחס של כבוד לראש המרצחים, יאסר עראפת וההתקפה האחרונה על המתפללים בבית הכנסת הגדול היא ההוכחה לכך.
