ס"ט
במאמר שהופיע לפני שבועות אחדים בעתון יהודי באמריקה דן אחד הסופרים בפולמוס סביב ראשי התיבות ס"ט שהתפרסם בירחון האמריקאי "אליאנס רביו".
בגליון ינואר של ה"אליאנס רביו" שהוא בטעון ידידי חברת "כל ישראל חברים," בארצות הברית התפרסם מכתב מאחד של קוראיו הבא בטרוניא על היהודים הספרדים המתלוננים על אפליה נגדם מצד האשכנזים בעוד שהם עצמם אינם נקיים ממדה זו ובכל הזדמנות מנסים להדגיש גאותם על מוצאם על ידי הוספת המלה ס"ט שפרושה "ספרדי טהור" לשמותיהם. עורך ה"אליאנס רביו" מעיר בתשובתו כי אפשר הדבר כי המלה ס"ט אין פתרונה "ספרדי טהור" כי אם "סיפא טבא". הספרדים נוהגים במלים אלו לסיים מכתביהם והן מקבילות למלים "בע"ה" שבראש המכתב.
סופר העתון היהודי מעיר בקשר לפולמוס זה שברור הדבר שמשמעות ס"ט היא ספרדי טהור – אך אין לראות במלים אלו בטוי לרגש עליונות מצד הספרדים כי הוספתן הוא דבר שבנוסח ושגרא וספק רב אם כל החותמים כך יודעים את פרושן האמיתי.
בודאי צודק הסופר באמרו שאין בחתימת "ספרדי טהור" שום בטוי לרגש עליונות או התנשאות כלפי היהודים האשכנזים אולם במה שנוגע לטענתו שברור הדבר שפתרון המלה ס"ט היא ספרדי טהור אין נראים דבריו, רבים הפרושים הנתנים למלה זו ודוקא הפתרון "ספרדי טהור", על אף העובדה שהוא נפוץ מאד, מתקבל פחות מהאחרים על הדעת.
פתרונות רבים
ב"הנוטריקון הסימנים וכנוייהם" ספר המכיל פתרוניהם של מאות סימנים וראשי תיבות ובשעתו נתקבל בשמחה על ידי רבני וחכמי הדור מביא ר' מאיר הלפרין בערך "ס"ט – סימן טוב" דעות חכמי אחרים בפתרון המלה ס-ט שהספרדים נוהגים להוסיף על שמותיהם.
לפי דעה אחת נהגו חכמי איטליה לכתוב אחרי שמותיהם תיבת ס"ט, ופרושה סופו טוב, להיות להם לסימן יפה שיסיימו בטובה. דעה שניה: יהודי ספרד התחילו בכתיבת סימן זה בזמן שנרדפו וחייהם היו תמיד בסכנה. אז בכתוב איש אל אחיו היה מוסיף אחרי שמו ס"ט – לאמור יהי רצון שיהיה סופו טוב.
דעה שלישית רוצה לראות בס"ט קצור מן המלה הלועזית סנקט שפרושה קדוש. מתחילה הוסיפו מגורשי ספרד את המלה אחרי שמות אבותיהם שמתו על קדוש השם. דעה רביעית: פתרון המלה הוא ספרדי טהור. הנהיגו אותה מגורשי ספרד להבדילם מהאנוסים שהעדיפו להשאר בספרד ולקבל עליהם למראית עין את אמונת הגויים.
כל הפתרונות האלו הם בגדר השערות כי לא מצאנו את ראשי התובות ס-ט מפורשים בשום מקום. נזכיר פה גם מאמרו של י. בן צבי שנדמה לו שמצא את ראשי התיבות מפורשים בכתב יד שבא לידו.
לפני בערך עשרים שנה פרסם בן צבי מאמר בו מוסר שבא לידו כתב יד בו נמצאים במקום ראשי התיבות המילים המפורשות "סיפא טבא". המדובר בקולופון בכתר תורה קדמון הנמצא בקהיר במצרים והוא מן המאה הי"א. הקולופון קורא:
"אני זכריה הסופר בר ענן כתבתי ונקדתי בעזרת שד"י זה הכתובים למר יצחק הפרח טוב בר אפרים הכהן סופו טבא בשעת ארבעת אלפים ושבע מאות ושמונים ושמונה לבריאת העולם".
החתימה "סופא טבא" היא לפי דבריו תואר רגיל במאה הי"א. הוא על כן קדום מאד ואיננו בא לציין את מוצאו של נושאו כי אם "סופו" אם בתור שבח שהאיש סיים את חייו בתור יהודי נאמן, עמד בנסיון, אולי בשעת גזירת השמד, ולא נכשל – אם בתור תפלה ומשאלה שיזכה להתגבר על כל המכשולים ונסיונות ולא תבייש זקנותו צעירותו. לפי דברי בן צבי סגלו לבם דוקא אנשי ספרד, בשל מצבם הטרגי, חתימה זו. דעתו דומה לשתי הדעות הראשונות שהבאנו.
חתימת ה"חכם צבי"
ננסה כעת להראות שהדעה שפתרון המלה הוא "ספרדי טהור" מתקבלת פחות על הדעת מהאחרות, וזה באשר אנו מוצאים שגם יהודים שאינם ספרדים משתמשים בה בחתימותיהם.
אין נכון הדבר שרק העדות הספרדיות משתמשות בחתימת ס"ט. מוצאים אותה גם אצל יהודי בוכארה.
אגרת שנשלחה בשנת תקס"ב (1802) על ידי יהודי בוכארה לשקלוב חתומה על ידי בנימין סט.
ר' בנימין ב"ר יוחנן הכהן יליד בוכארה שעלה לירושלים ושמש אחר כך שליח ירושלים לארץ מולדתו היה נוהג להוסיף על שמו תיבת ס"ט.
הוא חיבר תרגום פרסי-יהודי ובאורים לספר משלי. חיבורו יצא בירושלים ועל שער הספר חתום בנימין ב"ר יוחנן הכהן ס"ט.
אחד מהעולים הראשונים מבוכארה לירושלים היה ר' פנחס הכהן. מארץ ישראל יצא בשליחות לגולה. בהיותו בוינה בשנת תרס"ז (1865) הוציא שם ספר תהלים עם תרגום פרסי, הוא חותם את עצמו בשער הספר: "בנימין כהן בוכארי ס"ט".
א. יערי פרסם ב"קרית ספר" רשימה על ספרי יהודי בוכארה וביניהם נמצאים אחדים, פרט לאלו שהזכרנו כבר. שמחבריהם חותמים "ס"ט".
אך מיהודי בוכארה אין ראיה שאנשים שאינם ספרדים השתמשו בתואר זה כי יהודי בוכארה מחזיקים את עצמם בתוך ספרדים. מסורה על היותם ספרדים באה להם מידי השליח יוסף בן ר' משה ממאן שבקר אצלם לפני 150 שנה. ר' יוסף ממאן היה יליד טטואן שבמרוקו שהתישב בארץ ישראל ובשנת תקנ"ג (1793) יצא לבוכארה. עד בואו לשם התפללו יהודי המדינה בנוסח יהודי פרס וקבלה היתה בידיהם שהם צאצאי עשרת השבטים. ר' יוסף ממאן אמר להם שהם צאצאי גולי ספרד ותקן להם נוסח תפלה של יהודי ספרד. אפשר שמאז החלו יהודי בוכארה להשתמש בחתימת ס-ט. (על ר' יוסף ממאן ועל פעולותיו בין יהודי בוכארה ראה במבואו של א. יערי לרשימת ספרי יהודי בוכארה ובהקדמתו ל"מסע בארץ הקדם" לר' אפרים ניימרק).
מיהודי בוכארה אין אם כן ראיה שיהודים שאינם ספרדים או לא החזיקו עצמם בתור כאלה השתמשו בחתימת ס"ט. אך מוצאים אנו שני גדולי אשכנז שהוסיפו מלה זאת על שמותיהם. המדובר בחכם צבי ובנו רבינו יעקב עמדן. החכם צבי היה חותם על רבות מתשובותיו: "הצבי אשכנזי ס-ט" או "צבי הירש אשכנזי ס"ט".
כידוע למד החכם צבי בצעירותו אצל חכמי הספרדים בסלוניקי ושמש שם את הגאון ר' אליהו קובו וזמן מה היה רב בקהלה הספרדית בסריבו ומזה בא לו כנראה כנוי "חכם" המקובל אצל הספרדים. החכם צבי שמע בודאי מרבותיו הספרדים את פתרון המלה ס"ט והוא הוסיף אותה על שמו למרות שלא היה מגזע הספרדים. נראה אם כן שאין פרושה "ספרדי טהור".
תימה שכותבי תולדותיו של החכם צבי (ש. באבר ב"אנשי שם", ח. נ. דמביצר ב"כלילת יופי" ודוקס ב"אוה למושב") והחוקרים בדבר פירוש המילה ס"ט לא העירו על חתימתו.
חתימת ר' יעקב עמדן
הדבר תמוה עוד יותר כשאנו זוכרים שהחכם צבי היה זהיר מאד באופן כתיבת חתימתו והוא גם שצוה לבנו, רבינו יעקב עמדן, לחתום שמו "יעב"ץ". רבינו יעקב עמדן מספר על זה בהקדמתו לספר שו"ת "שאילת יעב"ץ":
"כשהייתי תינוק מורכב בחיקו של אבא מארי ז"ל הגאון החסיד צבי תפארת ישראל שאלתי פעם אחת על חתימתו הקצרה צב"י בלי זכרון שם אביו ז"ל והשיבני דבר הלא הוא ר"ת צבי בן יעקב ובפיו מלא לאמר כשתזכה אתה בני להתחכם בתורה ולכתוב ספרים ודברי חכמה תחתום שמך על דרך זו: יעב"ץ. ר"ת יעקב בן צבי".
גם רבינו יעקב עמדן הוסיף על חתימתו את המלה ס"ט וטרם ראינו מי שעמד על זה.
מאת: ט. פרשל מתוך "המודיע" ל' שבט תשי"ד.