ב"שנה בשנה" תשכ"ג (עמ' 514-511 דן הרב אליהו כ"ץ, רבה הראשי של סלובקיה, בקביעת שנת פטירתו של הש"ך ומסקנתו כי היא שנת תכ"ג.
יורשה לי להעיר ההערות דלקמן.
עוד בשנת תר"ז קבע יוסף ווייסע ב"כוכבי יצחק" (חלק א, עמ 78 את שנת פטירת הש"ך כתכ"ג מפאת אותם הטעמים עצמם של הרב כ"ץ, אלא שלפי ווייסע נפטר הש"ך ביום א' דראש חודש אדר (ל' שבט) תכ"ג, ולפי כ"ץ ביום א' דחודש אדר תכ"ג.
ברם, כבר העירו כי אי-אפשר לקבל את שנת תכ"ג כשנת פטירת הש"ך, הואיל ובש"ך לחושן משפט, שהוחל בהדפסתו באמסטרדם בשנת תכ"ג, יש מלבד ההסכמה של גאוני ועד ארבע הארצות משנת תי"ד, עוד שתי הסכמות מזמן מאוחר יותר, האחת מפרשת עקב שנת תכ"ב, והשניה מן ו' תשרי תכ"ג ובשתי אלה נזכר הש"ך בברכת המתים. ואם כן נפטר הש"ך עוד לפני שנת תכ"ג.
אעתיק כאן דברי חיים דובר פרידברג בספרו "כתר כהונה" (תולדות הש"ך, אבותיו וצאצאיו, דרוהוביץ תרנ"ח, עמ' 19) בענין זה.
"שנת מיתת רבינו שבתי כ"ץ הוכיח הר"י ווייסע בככבי יצחק" (ח"א צד 78) שהיא שנת תכ"ג, אך נעלה הוא מעל כל ספק שהיא בדותא, כי בהסכמת הג"מ גרשון אשכנזי לש"ך חו"מ משנת תכ"ב, נכתב על רבנו המלה ז"ל. ויותר נראה להגיד שנפטר בשנת תכ"ב, גם כי לא יתאים בד בבד עם החרות על המצבה, כפי סדר הקביעות. ואחרי הראיתי ליד"נ הרב שזח"ה הי"ו דברי אלה, הראני שכבר העיר על זה הדר. פרענקל במ"ע המזרח ("דר אורינט") שנה שמינית, וגם הראני במ"ע זה (שנה ט') שהעיר חכם אחד על דברי הדר. פרענקל שאולי המלה ז"ל היא הוספת חתגו הר' מנחם המו"ל את חוה"מ, ולו נניח שהיא כדברי המעיר, מדוע כתוב ג"כ שם בהסכמת הג"מ אהרן שמואל קאידנובר המלה ז"ל מיום ג' וא"ו תשרי תכ"ג, שהוא לפני ירח אדר, ואם גם זאת היא הוספת המו"ל, מדוע לא הוסיף המלה הזאת בהסכמות רבני הועד, היה לו גם בדבריהם להניח המלה ז"ל תחת נר"ו?!"
והנני להוסיף כאן על דברי פרידברג, כי אי-אפשר כלל להניח כי המלה ז"ל נתוספה על ההסכמות לאחר מותו של הש"ך, על ידי המו"ל. כי מתוכן ההסכמות נראה כי הן נכתבו לאחר מות הש"ך.
בהסכמתו כותב ר' אהרן שמואל קאידנובר במפורש כי הש"ך כבר מת. והרי מדבריו: "… ועתה קודם שנתבקש הרב בישיבה של מעלה הוסיף הכהן הגדול העומד לשרת כל הימים לרבות הלילות והוסיף הפלא ופלא ללמוד וללמד את בני ישראל חוקים ומשפטים צדיקים בדברים המצודקים ודן דין אמת לאמיתו בטור ח"ה…".
הרב שנתבקש בישיבה של מעלה – הכהן הגדול – הוא הש"ך, הרי כתב במפורש שהש"ך כבר נפטר.
גם מתוך ההסכמה האחרת זו של ר' גרשון אשכנזי (הוא בעל "עבודת הגרשוני") נראה מלבד ממלת ז"ל שעליה אפשר לטעון כי נתוספה לאחר מכן כי היא נכתבה לאחר פטירת הש"ך.
ר' גרשון אשכנזי כותב בהסכמתו בין היתר הרב הגאון המחבר ז"ל זכות הרבים תלוי בו כי רבים יראו ויחכמו ומלאה הארץ דעה. וימלטהו ה' ביום רעה…" במלים האחרונות מתכוון בודאי ר' גרשון אשכנזי לפסוק בתהלים מא, ב: "… ביום רעה ימלטהו ה' ", אשר עליו דרשו חז"ל "אין רעה אלא גיהנם" (נדרים מ, א).
רואים אנו מן ההסכמות האלה כי הש"ך נפטר לפני שנת תכ"ג, ואי-אפשר לקבל שנה זו כשנת פטירתו, והדעת נוטה שנפטר בשנת תכ"ב.
מתוך שנה בשנה שנת תשכ"ד