(לימי בין המצרים)
"הלא תראה" אמר "כי רומא נפלה בידי הונדלים, וזה בשל כלי המקדש ששדדום מבית אלוקינו. ממלכת הונדלים נפלה בידיכם כאשר הם לא רצו להחזיר את הכלים לירושלים. כעת נמצאים הכלים בידיכם ובטוחני כי אם תמשיכו להחזיק בהם, מרה תהיה אחריתכם".
דברים אלו הגיעו לקיסר שנדהם מאד ופקד להחזיר את הכלים לירושלים, למקום משם לוקחו.
יותר אין אנו יודעים על קורות כלי המקדש.
מה קרה לספר תורה שהובל בתהלוכת הנצחון ברומי? רבים היו ספרי התורה ששדדו הרומים בירושלים אך יש להניח שאותו ספר שהובילוהו בתהלוכה היה אחד המפוארים ביותר. אולי ספר מספרי התורה אשר בעזרה.
"ואין מגינין (במועד) אות אחת אפילו בספר עזרא". אפילו בספר עזרא – ספר תורה של עזרא ואני שמעתי עזרה בה"א ופרשו ספר מוגה היה בעזרה שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה (רש"י מועד קטן יח:).
מה היה גורלו של ספר התורה השבוי? במקורות זרים לא נמסר לנו דבר אך הוא נזכר בפירושי ראשונים.
בפירוש הרד"ק לבראשית א, לא. על הפסוק "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי" מוצאים אנו את הדברים הבאים:
"ואני מצאתי כתוב דהוה כתוב באורייתא דאישתבאית לרומא והיא היתה גניזא וסתימא בכנישתא דאסוירוס והנה טוב מות".
ימים רבים חפשו את מקור דברי הרד"ק. לפני שבעים שנה גילה החוקר א. אפשטיין אותו במדרש בראשית שמיסודו של ר' משה הדרשן. שם מובאים גם פסקות אחרות מתוך ספר התורה הנשבה אשר ברומא, בסך הכל שלושים ושש.
כך מובאה במדרש זה הפסקה הבאה על הפסוק "וישימני לאב לפרעה" (בראשית מה, ח):
"ובספרו של רבי מאיר כתוב וישמני לאב שנאמר אשר ישה ברעהו. דין הוא מן מליא דכתיבן באורייתא דנפקן מן ירושלים בשביתה וסלקי לרומי והוה גניזא בכנישתא דאסוירוס".
מה היה בית כנסת "דאסוירוס"? חלוקים בזה דעות החוקרים. יש מי שסבור שהוא נקרא על שם המלך הרומי אלכסנדר סורוס, הוא אנטונינוס ידידו של רבי הנזכר בגמרא, שהיה אוהב היהודים. יהודי רומא שהקימו בעיר בית כנסת אולי גם בעזרתו של אותו מלך קראו אותו על שמו. נמצינו למדים שספר התורה הוחזק בארמון הקיסר או במקום אחר אצל הגויים בערך 150 שנה עד ימי אלכסנדר סורוס שמסר אותו בחזרה ליהודים.
חוקר אחד רוצה לפרש את שם בית הכנסת על שם השכונה בה היה נמצא. השכונה סובורה היתה אחת משכונות המסחר של רומא ומתוך מקורות לא-יהודים יודעים אנו שבה היה נמצא בית כנסת. לפי דעתו יש לזהות בית הכנסת הנזכר בקשר עם ספר התורה השבוי עם בית הכנסת שהיה קיים באותה שכונה. לפי דעה זו יתכן שספר התורה נמסר בחזרה ליהודים זמן קצר אחרי שנפל בשבי.
בין כך ובין כך נודע לנו כי ספר התורה השבוי הוחזק לבעליו האמיתיים – אך אין אנו יודעים כמה זמן נשאר בידינו ומה עלה לו בסופו.
ספרו של עזרא הסופר
הזכרנו ספר התורה של עזרא.
זה מאות בשנים מתגאים יהודי מצרים שברשותם ספר התורה של עזרא הסופר. לפי דבריהם הוא נמצא בבית הכנסת של עזרא הנמצא בקהיר העתיקה. ר' יעקב ספיר הלוי התייר הגדול שבקר ישובי ישראל במצרים, תימן, הודו ואוסטרליה מוסר לנו בספרו "אבן ספיר" תאור יפה של בית הכנסת ומנהגיו.
בין היתר הוא מספר על המסורת שספרו של עזרא הסופר נמצא בתוכו.
הוא כותב:
"ובקרן מזרחית צפונית למעלה עוד היכל נבוב קטן בקיר גבהו כשתי אמות ועולים לה בסולם בת חמש מעלות שם ספר תורה של עזרא (ראה להגאון חיד"א בשה"ג ח"ב מ"ש בזה כי איננה) ואני אוסיף להתפלא אם היה שם ספר תורה של עזרא למה סמך הרמב"ם ז"ל על התנ"ך שהגיהו בן אשר בירושלים להעתיק ממנו ספר תורה שלו ולא סמך על הספר הזה של עזרא בעצמו? אם גם לפני הרמב"ם לא פתחו ולא הראו? או כי ירא לנגוע בו ולפותחו ולראות בו כי בנפשו הוא ולא ישלם שנתו. בכל חשק לבבי התאמתי לעלות בסולם ולפתוח גם ההיכל הקטן הזה והשמש מנעני באהבתו לחיי נפשי פן יקראני אסון עדי בקשתיו הפצרתיו ופתיתיו כי טהור אנוכי אשה עצורה לי והיום טרם בואי טהרתי במי מקוה ואמר לי נקי אנכי ממך אם יקרך אסון ראה העידותי בך היום. טוב טוב וצלחה לי לפתוח דלתות ההיכל הזה, שם עומדת ס"ת גדולה ארכה ששה טפחים תוך תיק עץ מצופה נחושת קלל כהה מראיה ככל ספרי הספרדים פתחתי וראיתי ס"ת פשוטה כתב אשורית בבלית ישנה מאד בלה ונרקבת כי לא תפתח לרוח. האותיות נמשחו ונמחקו ואם יד תגע בה תפתת לפתיתים. ואמרתי להשמש יפה הזהירו שאסור לנגוע בה כי יפרחו האותיות שם תהיה גניזתה כד"ת".
עד כאן דברי ר' יעקב ספיר – שביקר במצרים לפני מאה שנה. רבינו עובדיה ברטנורא שביקר שם לפני חמש מאות שנה מביא לנו מסורת אחרת בקשר לספר תורה של עזרא שהיה נמצא באותו בית כנסת. הוא כותב בין היתר:
"ובקרן מזרחית צפונית יש מקום מיוחד גבוה למעלה ששם היה מונח הס"ת של עזרא הסופר ואמרו כי זה שנים רבות בא יהודי אחד מארץ מערב וקנה אותו מיד השמש מהכנסת אשר בעת ההיא ובא לו לאלכסנדריא להוליכו אל ארצו ובצאתו עם הספינה מאלכסנדריא לא הרחק נטבעה הספינה ונאבד הוא והס"ת מתוך הקהל והשמש אשר מכרו לו במאה פרחים זהב בשנה ההיא המיר דתו ומת והלך לאבדון והנרתיק של הס"ת ההוא נשאר עדיין בביהכנ"ס ומדליקין לפניו נר תמיד".
גם החיד"א מרחיב את הדיבור על המסורה שספר תורה של עזרא היה נמצא במצרים. בספרו "שם הגדולים" בערך רבינו עובדיה ברטנורא הוא מספר שבהיותו במצרים ביקר בבית כנסת של קהיר. במקום גבוה שאין היד שולטת בו הראו לו פתח סתום. אמרו לו ששם נגנז ספר התורה שכתב עזרא הסופר והמון העם אומרים שמי שנוגע בו מסתכן למות על כן סתמו את הפתח. חכמי המקום אמרו לו שזה מזמן הסירו את הספר ואיננו.
באותו ערך מביא החיד"א סיפור מעניין על הרמב"ם שמצא כתוב בכתב ידו של ר' מנחם מן הלוי. הרמב"ם כתב בשבילו חומש מוגה מספר תורה ידוע במצרים שהובא לשם מירושלים. אחרי גמרו את הכתיבה שמע שבמלכות בורגונדיא היה ס"ת מכתב ידו של עזרא. הוא הלך לשם ומצא אותו מתאים עם הספר של מצרים.
ספור זה הוא בדוי מכמה טעמים הרמב"ם לא ביקר מעולם במלכות בורגונד ("בשדה חמד" חלק א' מערכת יו"ד סימן נ"ג הגירסא בחיד"א הוא מלכות בריטניה!) וכבר ספר באמיתתו החיד"א בעצמו.
ט. פרשל מתוך "המודיע" כ"ב תמוז תשי"ד.