ממשלת קרואטיה רוצה בחידוש יחסי ישראל ויוגוסלביה

Print Friendly, PDF & Email

ממשלת קרואטיה – שהיא אחת משש הרפובליקות המרכיבות את יוגוסלביה – עושה מאמצאים כדי להניע את הממשלה הפדרלית בבלגראד לחדש את יחסיה עם ישראל.
על כך הודיע מיכאל מונטיליו, עוזר שר החוץ של קרואטיה, בערב של שירים ספרדיים מיוגוסלביה שהתקיים בבית הכנסת פארק-איסט בניו-יורק עם נעילת התערוכה "יהודים ביוגוסלביה".
התערוכה "יהודים ביוגוסלביה" נערכה בפעם הראשונה בזאגרב בשנת 1988. חלק מן המוצגים, בייחוד המדורים המתארים את גורל יהודי יוגוסלביה בימי השואה וחלקם הגדול של היהודים בגדודי הפרטיזנים, הובא לצפון אמריקה לשם תצוגה בכמה ערים גדולות. מאוחד יותר תובא התערוכה לישראל.
עוזר שר החוץ גם הודיע כי ממשלת קרואטיה החליטה להקים מחדש את בית הכנסת הגדול של זאגרב שנהרס בשנת 1941.
"אני היהודי היחידי במימשל הקרואטי", אמר לי מונטיליו. "אינני שומר את יהדותי בסוד, כי גאה אני הן על היותי יהודי והן על היותי בן יוגוסלביה".
מוניטליו איננו רק יהודי גאה, אלא הוא גם פעיל מאוד בחיים היהודיים במדינתו. במשך חמש שנים שימש סגן נשיא של הקהילה היהודית של זאגרב וכעת הוא חבר ההנהלה של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה.
הוא כן משפחה ספרדית שומרת מסורת מסריבו. כמעט כל בני משפחתחו נרצחו בשואה. משפחתו עם משפחות יהודיות רבו אחרות הוחזקו בבניין "לה בנבונציה" (ארגון הסעד של הקהילה) לפני שגורשו למחנות. מונטיליו – שהיה אז בן י"ג – הצליח להימלט מן הבניין. הוא עזב את סריבו ומצא מפלט באיזור הכיבוש האיטלקי. הוא נעצר במחנה הריכוז באי ראב. בספטמבר 1943, כאשר איטליה נכנעה לבעלות הברית, השתלטו האסירים היהודיים על שומרי-המחנה האיטלקיים. רובם הגדול של אלפי האסירים היהודיים הספיקו לברוח מן האי לפני שהגיעו לשם הפשיסטים הקרואטיים והגרמנים.
במו רבים אחרים מן האסירים שנמלטו, הצטרף גם מונטיליו לפרטיזנים של טיטו. הוא היה הממונה על פעולות התרבות של יחידתו והגיע לדרגת סגן.
אחרי שחרור יוגוסליה חזר מונטיליו, שהיה עדיין צעיר, לספסל הלימודים. סיים גימנסיה ולמד משפטים. עם גמר חוק לימודיו החל לעבוד בשירותי המימשל הקרואטי. במשך שנים עלה מדרגה לדרגה. לפני שנתיים נתמנה למשרתו הנוכחית: עוזר שר החוץ של קרואטיה.
מונטיליו, כאמור, פעיל מאוד בקהילתו. בשנת 1954 יסד את המקהלה היהודית של זאגרב, שאחד מתפקידיה היה להציל מנשיה את המסורות המוסיקליות של יהודי יוגוסלביה. בשנת 1964 שונה שם המקהלה. היא נקראה על שמו של משה פיאדה, שהיה מעוזריו הראשיים של טיטו ונשיא הרפובקליה של סרביה. מנצח המקהלה מאז ייסודה הוא אמיל קוסטו, המסור כל-כולו למוסיקה יהודית, ספרדית ואשכנזית.
הרפרטואר של המקהלה – שבין חבריה יש גם לא-יהודים – כולל מוסיקה יהודית – שירים ביידיש, לדינו ועברית; זמירות שיסודן בפולקלור של יוגוסלביה ויצירות קלסיות. המהקהלה ביקרה במדינות שונות וקצרה שבחים בכל מקום בו הופיעה. היא נטלה חלק בחגיגות ותחרויות מוסיקה בינלאומיות וזכתה בפרסים ובאותות כבוד.
המקהלה השתתפה ב"זמריה" בישראל בשנים 1955, 1961 ו-1989. לפני שנתיים ביקרה בפעם הראשונה בארצות הברית. כמה מהופעותיה כאן היו מוקדשות ליום השנה החמישים של "ליל הבדולה".
מונטיליו מלווה לעתים את המקהלה במסעיה. אשתקד גייס ביוגוסלביה ובישראל את הכספים שהיו דרושים לאפשר מקהלה להשתתף ב"זמריה". בהיותו בישראל נתקבל מונטיליו על ידי ראש הממשלה, יצחק שמיר. הוא הגיש לשמיר ספר על יהודי יוגוסלביה שיצא לרגל התערוכה "יהודים ביוגוסלביה" שהתקיימה, כאמור, בשנת 1988 בזאגרב.
המקהלה עומדת לבקר שוב בארצות הברית בעתיד הקרוב. הכנסות הופעותיה יהיו קודש להקמתו מחדש של בית הכנסת בזאגרב. "אנו מקווים שיהודי העולם, ובייחוד יהודי ארצות הברית, יתרמו ביד נדיבה להקמתו מחדש של בית הכנסת עליה הודיעה ממשלת קרואטיה," אמר לי מונטיליו. "תכנית הממשלה נתמכת על ידי הקונסוליה האמריקאית בזאגרב. הקונסול הכללי מר מיכאל אייניק הוא יהודי. הוא ורעייתו שרה משתתפים בתפילות העדה".
בביקורו האחרון בארצות הברית, ליווה מונטיליו את שר החוץ של קרואטיה מר שיטש לפגישות עם פקידים גבוהים של המימשל האמריקני. השניים גם נועדו עם ראשי הקונגרס היהודי העולמי. שר החוץ הצהיר בשיחתו עם אנשי הקונגרס היהודי העולמי כי מנוי וגמור עם ממשלתו להגן על זכויות היהודים ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי לדכא כל פעילות אנטישמית.
מונטיליו מתכונן לבקר בקרוב בישראל כדי להכין את ביקורו בארץ של שר החוץ של קרואטיה, ואולי גם של סגן-נשיא הרפובליקה, ולדון עם שלטונות ישראל על הרחבת יחסי המסחר והידוק הקשרים התרבותיים בין ארצו וישראל.
"אין כעת יחסים דיפלומטיים, אך יש יחסי מסחר וקשרי תרבות", אמר מונטיליו. "שתי חברות תעופה, 'אל על' ו'אדריאה איירוואיז', טסות בקביעות בין זאגרב ותל-אביב. אשתקד ביקרו 65,000 תיירים מישראל אצלנו."
"מה יש לכם להציע לישראל מבחינה מסחרית?", שאלתי.
"קטרים! אנחנו מייצרים קטרים. הם דרושים לישראל בשביל מסילות וברזל שלה. בשר! תוכלו לשלוח אלינו רבנים ושוחטים שישחט את ובקר וישגיחו על האריזה והמשלוח של הבשר", השיב מונטיליו. "ישראל צריכה דירות בשביל המוני העולים החדשים מברית המועצות". אנחנו נוכל להציע ידע, מהנדסי בניין ומומחי-בניין אחרים. אנשינו הם בנאים בעלי-שם. בנינו במדינות שונות. הקמנו בתי מלון גדולים במוסקבה וביאלטה".
מונטיליו גאה על קהילת זאגרב הקטנה – בת 1300 נפש – ומצפה ליום בו יהיה לה שוב היכל תפילה גדול ומפואר.
הצופה
י"ז אלול תש"ן