מלון חדש ושלם עברי-צרפתי מאת אברהם אלמליח, כרך שלישי, ס-פ "יבנה" תל-אביב, תשי"ד
אין זה מלון במובן המקובל של המלה, הרי זו אנציקלופדיה שלמה של תולדות, ספרות, דיני ומנהגי ישראל.
המחבר השתדל במהדורה החדשה, המתוקנת ומורחבת של מלונו העברי-צרפתי הגדול לתת למעיין וקורא לא רק פרושיהן המדוייק של כל מלות שפתנו כשהם מלווים ציטטות מתוך כל מקצועות ספריתנו, הבאות להדגים את שמוש המלים לפי מובניהן השונים אלא למסור גם לידם מפתחות לטרקלין היצירה העברית והיכל הגות עמנו של כל הדורות ולעזור לנזקקים לספרו ללמוד להכיר את תולדות ישראל, נוהגיו ומנהגיו, ערכיו הרוחניים והמוסריים והישגיו השטחים השונים.
דברי ההסבר לערכים כמו אנוסים, כנסת הגדולה, י"ג עיקרים, עליה, עלילות דם, יום עצמאות ואלפים אחרים מקפלים בתוכם פרשיות שלמות של תולדות ישראל. פרקים מתוך אוצר מחשבתו וחבילות דינים ומצוות. מובאים בערכי המילון לא רק שמות גדולי ישראל להם מצורפים תולדותיהם ומעשיהם כי אם גם שמות ספרים עם פרוש תוכנם ומחברם. כאלה הם הערכים מחברת, מורה נבוכים, משנה, משנה תורה, כפתור ופרח ומאות אחרים ולהבדיל אלף הבדלים הערך "פרטי-כל זקני ציון".
המילון מיועד במיוחד ליהודים צרפתיים או לאלו שגדלו במקומות שם נכרת השפעתה הפוליטין או התרבותית של צרפת ביותר, ועל כן דן המחבר בחבה יתרה בערכים הקשורים ליהדות מדינה זו. הכרת וידיעת תרבותם הלאומית ותולדותיהן, שהם חלק מתרבות ותולדות כלל ישראל, היא צעד חשוב לקראת התקרבות יהודי צרפת למקורות מהם הורחקו על ידי התבוללות וטמיעה. כך, למשל, מוצא אתה בערך "נדר, הסבר מפורט על מהותה ומקורה של תפלת "כל נדרי". המחבר דן בחשד שתפלה זו עוררה אצל הגויים שיהודים מבטלים על ידה את שבועותיהם, חשד שגרם לקביעת טכס שבועה מסויים ליהודים, "More Judaica"שהיה מלווה השפלות והשמצות. טכס זה בוטל בצרפת רק בשנת 1827 כתוצאה של משפט בו הופיע אדולף קרמיה, כן גם בערכים אחרים מודגשים תולדות ונוהגי יהודי צרפת.
כמו כן מובאים במלון מאמרים ופתגמים עבריים. במקומות רבים נתנים על-יד התרגום המלולי האמרה או הפתגם המקבילים בצרפתית או בשפה אחרת. בהסבירו את הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" מצטט המחבר שנים המקבילים בחוק הרומי.
"Possideo quia possideo"
"In pari causa metior est causa possidentis"
בערך "סלע" הוא מביא את הפתגם התלמודי "מלה בסלע משתוקא בתרין", מצוטט הפתגם הערבי "אם דיבור היא כסף, השתיקה היא זהב" המקביל לו ומצרף להם פתגמים רבים הנמצאים בספרותנו. במשלי, פרקי אבות, מבחר הפנינים לר"ש בן גבירול, בן משלי לר"ש הנגיד, המדברים בשבח השתיקה. בערך "עולם" מובאים פתגמים רבים המתחילים במלה לעולם. למשל: "לעולם יהיה אדם זהיר בתשובותיו" (מגילה כה). המחבר מצרף לו את הפתגם המקביל בצרפתית:
"Il faut tourner sept fois sa langue qans sa bouche avent de parler".
גם הפולקלור לא מוזנח, בין דברי פולקלור מוצא אתה בערך "חכם", פרוש המליצה "חכם מאוטינגהיים" השגורה בפי יהודי אלזס. באוטינגהיים היה חי אדם שללמדנותו יצא שם למרחקים. בתור אנטיפרזה קראו אנשי אלזס לאיש המתימר לדעת הכל "חכם מאוגינגהיים" (או אונטיגן). אני כשלעצמי לא פגשתי בטוי זה בספר עברי, ואם כי בכגון זה לא ראינו אינה ראיה, ודאי שהוא נדיר מאד בספרים עבריים ונדמה שהמחבר כלל אותו בתוך מילונו מתוך רצון להמציא לפולקלור יהודי אלזס, ההולך ונשכח, מקלט מעט בשפתנו (המליצה מובאת במאמרו של עמנואל וייל "האידיש של יהודי אלזס-לו-ריין" ברביו היהודי הצרפתי כרכים 73-71 וכנראה שמשם שאב אותה המחבר).
הסופר האנגלי אלדוס הקסלי, מיעץ באחת ממסותיו לנוסעים לקחת אתם כחומר קריאה כרך של אנציקלופדיה. הקריאה בערכים בודדים אינה מיגעת ואיננה גוזלת זמן, מועילה ומעשירה את הדעת. ארשה לי להשיא עצה זו לאחינו דוברי צרפתית שטרם עומדים בשתי רגליהם בתחום השפה והתרבות העברית: מלונו של אלמליח היא אנציקלופדיה קטנה הפותחת בקלות למשתמש בה את אוצרות התרבות הגדולים של עמנו. ראוי הוא להמצא בבתיהם לעיין בו לא רק בחפשם מלה כי אם בכל עת מצוא.
בחדשים הקרובים תמלאנה למחבר, שהוא חוקר מובהק של יהדות המזרח והעשיר את ספרית המחקר בספרים ומאמרים חשובים, שבעים שנה. יזכה לגמור את המהדורה השלישית של מפעלו הגדול "המלון העברי" ותרגומים חדשים שזו עבודתו זה למעלה מיובל שנים.
מתוך "חרות" כ"ו שבט תשט"ו