עבהוצאת "אשכלון" הופיע "מילון תלמודי אנציקלופדי" לדר. משה סמבטיון הכרך (א- אתתא) הראשון מעשרת כרכים שיופיעו כהבטחת המחבר, מעיד כי במפעל זה יש משום חידוש במילונות התלמודית שכבר נתישנה עלינו מאד; שכן מובאים כאן מלים, מונחים, מושגים ומדות שהתורה נדרשת בהן, הגדרות, ערכי הלכה ואגדה, פתגמים, מדרש שמות תנאים ואמוראים, כיתות ומפלגות, השקפות ודעות, פולקלור, כלים ומכשירים, מדות ומשקלות וכו' וכו'. וכולם מלווים ביאור תמציתי חדיש בצירוף מראי מקומות, דוגמאות והקבלתן ברומית יוונית וכו'. וכן מובאים בו מוספים ובהם עיקרי הדקדוק של לשון התלמודי, סקירה על התהוות התלמוד. הכרך הראשון יצא בסיוע מוסדות ממשלתיים וצבוריים.
הסופר דניאל פרסקי מעורכי "הדואר" כותב במכתבו אל המחבר:
"לא אפון שמפעל אדירים דנן יוציא למחברו מוניטין כהקרן מדעי מקורי בעולם היהדות ומלונו יעמוד לדורות כמגדל אור ליורדי ים התלמוד," כותב פרופ. א. קמינקא על המפעל הזה במכתבו לפרופסר היינריך לווה, מנהל הספריה "שערי צדק" – וכן הוא מוסיף שם: "אני רואה כאן חריפות ובקיאות בשתי תורות על כל מקצועותיהן, בינה יורדת למהותם של גופי הלכות וראיה בלשנית מדעית."
"הפתעה נעימה ורצויה היה לי ספרך היסודי המדעי-השמושי. אפשר להמליץ: לו דומיה תהילה. מה אהלל אם כל שורה שבו מספרת על גדולת מחברו? אין כל ספק בעיני כי החבור הזה יתקבל בעמינו כמין "ערוך" חדש ללשון התלמוד ולכל העולם הגשמי והחמרי הנדון בו. אני מתפלא על הסדר הטוב, על ההסברות הקולעות ועל הלשון הקצרה והבהירה. זהו ספר מאיר עניו לא רק של כל ההוגה בתלמוד אלא בכלל של כל קורא עברי בזמן הזה, הרוצה לקנות לו ידיעות מקיפות ומצמצמות על כל הבעיות והענינים הנוגעים לים התלמוד שלנו, תמהני כיצד יכול היה איש אחד, ולוא יהא שקדן וידען וסדרן כמוך, לבצע מפעל ענקי כזה! יהי רצון שנזכה לקבל מאתך גם את הכרך העשירי, הוא האחרון, למען יהי בידינו כלי שלם ומוגמר".
ואכן ראוי המילון הזה שיפונה לו מקום נכבד בארון הספרים ליד כרכי הש"ס, כי ברכה רבה בו.
מתוך חרות א' סיון תשט"ז
5.11.1956