מזכרת קובץ תורני לזכר הגריא"ה הרצוג היכל שלמה, ירושלים תשכ"ב
הקובץ המונח לפנינו נועד היה להיות ספר יובל, אך לא זכו לכך, לא העורכים ולא המשתתפים, וגם לא האיש שאותו הוא בא לפאר – והוא הפך ל"מזכרת", ספר זיכרון.
רבים המאמרים בו, ורבים השטחים בהם הם עוסקים פסקים, חידושים, דברי מחקר ומחשבה. מהם שדנים בענינים שעומדים ברום עולם ההלכי, מהם שהם חקירות בענינים צדדיים, מהם מחקרים מעמיקים ומהם פירושים וסכומים. הצד השוה שבכולם, שהם נכתבו לכבוד הגריא"ה הרצוג ושהם כולם עוסקים במקצועות שהוא היה לן בעיונם או שהיו קרובים ללבו.
קשה במסגרת הערכה קצרה ליחד את הדיבור של כל אחד מן המאמרים שבספר. לכן נסתפק בציון אחדים מהם. פותחת את הקובץ מסה מקיפה על משנתו של הגריא"ה הרצוג, כתובה בידי הרב ש. י. זוין, שהוא גם עורך מדור ההלכה שבספר. רבות ההערכות והמאמרים שנכתבו על הרב הרצוג, אך כולם דנו בתולדותיו או באישיותו. לא היה מי, מלבד הרב ש. י. זוין, שהדגים והגדיר גדולתו התורנית ודרכו בהלכה של הרב הראשי המנוח. במסתו מנתח הרב זוין את שני ספריו הגדולים של הרב "תורת האוהל" ו"היכל יצחק" ומדגים חידושיו וסברותיו. כיד בקיאותו הרחבה מביא הרב זוין סיוע לסברות הרב וגם משתמש בהן לפתרון דברים קשים במקומות אחדים.
מענין תיקון במשנה שמביא הרב זוין בשם הרב הרצוג. במשנה ע"ז יט, ב נאמר : ואין עושין תכשיטין לעבודת כוכבים קטלאות ונזמים וטבעות, רבי אליעזר אומר בשכר מותר. במשנה בירושלמי אין בבא זו, גם תוספות לא גרסי לה "דלא מסתברא שיתיר שום תנא לעשות לכתחילה תכשיטי עבודת כוכבים". ברם במשניות שלנו מצויה בבא זו. והעיר הרב הרצוג כי בסיפא של המשנה נאמר: "אין מוכרים להם במחובר לקרקע", ובגמרא הביאו טעם על כך מברייתא: "לא תחנם, לא תתן להם חנייה בקרקע, דבר אחר: לא תחנם, לא תתן להם חן". על "דבר אחר" זה, אמרו: "מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה נכרית זו". ובכן, הסיק הרב הרצוג, יש לגרוס במשנה "לעובדת כוכבים" במקום "לעבודת כוכבים". וגם במשנה יש שני דינים של לא תחנם, בראשונה "לא תתן להם חן", ובשניה "חנייה בקרקע". וכעת מובנים גם דברי ר' אליעזר, "בשכר מותר". הואיל שלא נתכוון ליפות את הנכרית, אלא כוונתו לשכר העבודה, לכן מותר.
תולדות הרב כתובות בידי הרב א. פצ'ניק הן המאמר השני במדור הראשון "הרב ואישיותו".
במדור "דברי הלכה" מתפרסמים מעזבון הרב הראשי תשובה בענין עירוב שזרעים מבטלין אותו, בו מורה הרב כיצד לתקן את העירוב הנדון, תשובה לשאלה מקולומביה בדבר גיורת ופסק דין בענין צוואה שהוציא על ידי בית הדין הרבני הגדול בנשיאותו של הרב.
בעניני עגונות דן מאמרו של הרב א. י. אונטרמן, רבה הראשי של תל אביב. המדובר בעגונות השואה שקיבלו מבתי הדין אישורים שהנן אלמנות מלחמה כדי לקבל פיצויים מממשלת גרמניה, ולאחר מכן באות לדרוש היתרי נישואין על פי עדות עצמן שראו או שמעו מפי אחרים על מיתת הבעל. ואם כי לפי הדין הן נאמנות, בכל זאת מתעוררת השאלה אם אינו בכלל ההלכה שאם באה לבית דין ואמרה מת בעלי תנו לי כתובתי, אין מתירין אותה לינשא, כיון שהזכירה מקודם את ענין הכתובה אין נאמנת לנישואין.
בעניני עגונות דן גם קונטרסו של הרב שלמה גורן רבה הראשי של צה"ל "תקנת העגונות של מלחמת השחרור". קונטרס זה הוא חלק מעבודה גדולה יותר שהוטלה על שכם המחבר על ידי הגריא"ה הרצוג זצ"ל במגמה להמציא היתר לנשי הקדושים והנעדרים.
הרב הראשי הגר"י נסים מיחד את הדיבור על קביעת סדרי התפילה. גם מאמר זה הוא רק פרק מעבודה גדולה יותר. בין היתר מונה הרב נסים דעות ראשונים ואחרונים על שנוי מנוסח תפילה אחד לאחר.
הרב י. י. ווייברג עוסק בשאלה אם מותר לעשן בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה, אחרי מליחה והדחה. מסקנתו להתיר לאכול באומצא בשר ששהה והודח והומלח, וממילא מותר לאוכלו גם כן על ידי עישון, מפני שהעישון אינו מפליט כלל. הרב יהושע זליג דיסקין מיחד את הדיבור על האיסור לקבור נכרי בבית קברות יהודי.
הרב משולם ראטה מפרסם תשובה שהשיב על שאלה בקשר להפעלת מיקרופון בשבת. הנדון מיקרופון שאינו קשור לזרם חשמלי חיצוני אלא הדיבור בעצמו יוצר את האנרגיה החשמלית על ידי תנודות הקול. הרב אוסר ומסתמך על דברי הפוסקים: נפוח הוא כמעשה ביד, ואם כי האנרגיה החשמלית נוצרת על ידי האדם באופן בלתי ישיר – כי הקול מוליד את התנודות, והתנודות את החשמל – הרי גם זה כמעשה בידים דמי.
הרב בנימין ליפקין מפרסם מכתב יד קטע מתוספות הרא"ש על מסכת סנהדרין עם הערות והארות מפורטות משלו. הרב מ. י. ל. זק"ש מפיץ אור על דברים סתומים של רבינו ירוחם (המובאים בבית יוסף).
ציינו כאן רק אחדים מן המאמרים במדור "דברי הלכה", נתעכב על אחדים במדור "דברי מחקר ומחשבה".
עורך המדור שר הדתות זרח ורהפטיג משתתף במחקר מפורט על הבוררות לפי דיני ישראל. המחקר הזה נכתב גם מתוך המגמה המעשית לעודד חוק בוררות במדינת ישראל שיהא מבוסס על המשפט העברי והסמכת בתי הדין הרבנים לדון דיני בוררות ופשרה, אשר פסקיהם יהיו בני ביצוע ולא יצטרכו לאשור בתי המשפט.
הרב י. ל. הכהן מימון ז"ל כותב על אנשי הכנסת הגדולה ובין היתר מביא ממדרשים סיוע לדברי הרמב"ם כי דניאל היה מאנשי כנסת הגדולה. הרב ראובן מרגליות מבהיר ומסביר סיפור מופלא במעילה יז, א-ב.
פרופ. א. אורבך מפרסם מכתבי יד, עם מבואות והערות משלו, תשובות של חכמי פרובנס (הראב"ד, בעל המאור ור' אשר בר' משולם מלוניל). מענין הוא מחקרו של צ. מ. רבינוביץ "מעשה המנורה בפיוטי ייני" בו הוא מצביע על מקורות ההלכה של דברי הפייטן.
יותר, הרבה יותר מאמרים ממה שציינו יש בספר. רבים המשתתפים בו, ובאים הם מחוגים שונים. מזכרת הוא הספר להרב הראשי המנוח ועדות הוא להערצה הגדולה שזכה לה בכל שכבות הציבור.
מתוך "הפרדס", חוברת ב', שנה ל"ז.