מונקו היא הנסיכות העצמאית הקטנה ביותר באירופה. היא שוכנת על שפת ים התיכון ליד גבולה הדרומי של צרפת.שכונת המגורים העיקרית של הנסיכות היא מונטה קרלו זירת השעשעים של עשירי העולם. בתי מלון, מעודנים וחווילות אלגנטיים, טיילות חופים נהדרים וגנים מטופחים הם מסימני ההכר של המקום. תיירים נוהרים לשם לא רק כדי ליהנות מהנוף הנפלא ומן האקלים הבריא אלא גם לחזות במופעים האמונתיים ותחרויות הספורט הבינלאומיות המתקיימות מידי שנה בשנה.
מי לא שמע על בתי הקזינו המשמשים למשחק מזל של מונטה קרלו והיאכטות היפות העוגנות בנמלה? מונטה קרלו היא מקום נופש המפורסם ביותר בריווירה הצרפתית.
אבל היא איננו רק מקום נופש ושעשעים. יש גם תעשיה מתפתחת.
רק מספר הזרים היושבים בה ממספר הילידים, אזרחי הנסיכות. ביחוד רבים הצרפתים שבחרו לקבוע בה מושבם.
ויש בה גם קהילה יהודית. מעריכים כי יושבים כשבע מאות יהודים המהווים קרוב לשלשה אחוזים מן האוכלוסיה הכללית, שהיא בת עשרים וחמישה אלף נפש. היהודים הם יוצאי ארצות שונות: צרפת, מדינות צפון אפריקה, טורקיה, אנגליה וארצות הברית. רבים מהם כבר פרשו מעסקיהם ובחרו לבלות כאן את שארית ימיהם. יש שהם בעלי חנויות ויש שעוסקים בסחר בינלאומי. יש גם כמה בעלי מקצועות חופשיים. בתוכם רופא אחד ושני רופאי שניים.
לפני כשנתיים יצא לי לבקר בנסיכות הננסית. ידידתי ואני היינו אורחותיה של משפחת אברמוב, אחת המשפחות הנכבדות של הקהילה היהודית שם.
מאז 1952 הם חיים במונקו. בה הקים יעקב בית חרושת למתלויות נקוי. לפני כן התגוררו בצרפת. לאה ודניאל שני הילדים הצעירים של המשפחה הראו לנו את מראות היסיכות. בלילה הסיעו אותנו בקדילק החדש של האב וביום במכונית ספורט קטנה אשר בדלתה היתה קבועה מזוזה לשם מזל.
ה"עיר הישנה" של מונקו בנויה על שטח סלעי מיושר המזדקר לתוך הים. שם נמצאים הארמון של הנסיך והמוזיאון למדעי הים שהוא בעל שם עולמי. למונקו אין צבא, רק משטרה. משמר הארמון הוא היחידה ה"צבאית" היחידה של הנסיכות.
השכונה החדשה ביותר היא אזור התעשיה. הוא הוקם על שטח שלפני זמן לא רב היה ים. רבים מן הפועלים הם צרפתים ואיטלקים המקבלים רשיונות זמניים לשהות ולעבוד בנסיכות.
ביקרנו בית הכנסת. עד 1972 נערכו התפילות בבית פרטי. באותה שנה רכשה הקהילה חוילה כדי להפכה לבית כנסת ולמרכז קהילתי. התחילו מיד להתפלל במקום החדש וגם העבירו לשם את יתר הפעולות הציבוריות אך רק כעבור כמה שנים הוחל בביצוע עבודות הבניה הדרושות כדי להתאים את החוילה ליעודה החדשה.
בית הכנסת נמצא בקומת הקרקע. ממעל לו יש מטבח קטן, משרד ושני חדרים. האחד משמש כיתת תלמוד תורה. בשני מתקיימות ישיבות ועד הקהילה. באותו חדר גם מתכנסים ל"קידוש". מסיבות ופעולות נוער נערכות בקומת המרתף.
תפילות הציבור מתקיימות רק בשבתות ובחגים. בשבתות באים כשלשים איש ואישה לתפילה. בימים נוראים מספר המתפללים הוא כמאה וחמישים. הרב י. אמסלם הוא המנהיג הרוחני של העדה.
תפקיד נכבד בהקמת בית הכנסת והמרכז הקבילתי היה לכמה יהודים נאמנים, ביניהם מרק כהן אלורז, ז'ק מימרם ז"ל, אחיו גו'רג מימרום וגברת אברמס. אברמס, יהודיה שבאה למונקו מאנגליה, תרמה עשרים אלף דולר לריהוט הקומה השניה.
סיירנו בשוק. בכל הדוכנים היו מוצגות תמונות של הנסיך והנסיכה. אכן אהוב בית הנסיכות על בני מונקו.
מה יחס בית הנסיכות לקהילה היהודית הקטנה? מר אברמוב סיפר על פגישותיו עם הנסיך רנייה והנסיכה גרייס ועל יחסם הטוב לקהילה. אגב, אחותה של הנסיכה ילידת פילדלפיה, נשואה ליהודי בשם לוין….
"לאחר רצח הספורטאים הישראלים במינכן הביע הנסיך את השתתפותו בצער. הוא גם שלח נציג לאזכרה שערכנו לספורטאים. הייתי אז נשיא בקהילה," אמר מר אברמוב.
משפחת אברמוב התקרבמ בשמירת המצוות. בני המשפחה מקפידים על קלה כבחמורה. אף נזהרים מלאכול פת של נוכרים. גברת אברמוב אופה בעצמה את הלחם בשביל בני ביתה. מצרחים כשרים הם מקבלים מצרפת, מלבד בשר שהם קונים במונקו. מאז 1972 יש בנסיכות אטליז לבשר כשרה הוא בבעלותו של יהודי מצפון אפריקה.
שבנו מן הביקור במצב רוח מרומם. התברר לנו, למרות שכלל לא העלנו על דעת זאת, כי אף במקום כזה, המשמש מרכז למשחקי מזל, קיימת קהילה יהודית מאורגנת, כשחבריה שומרים על קשר הדוק עם הדת ומצוותיה.
