פעם ביקרנו, רעיתי ואני, את ש"י עגנון כשבוע לפני ראש השנה.
סיפר לנו הסופר: "לפני כמה ימים ביקש עתונאי לראיין אותי, אמרתי לו: בחודש אלול אני מראיין עת עצמי".
אמנם בחודש זה מעבירים אנשים מישראל לנגד עיניהם את אשר עשו כל ימי השנה.
היו גדולי ישראל שלא הסתפקו בעיון במעשיהם במשך החודש הזה או אפילו בכל ימות השנה, הם לא סמכו על עצמם. מסופר שהם העמידו להם "מוכיחים" שישגיחו על מעשיהם ויטיפו להם מוסר.
רבי אברהם ענתיבי, מגדולי רבני ארם צובע, מספר בספרו "חכמה ומוסר" על הרמב"ן כי למרות "שהיה מפורסם בחכמה ובחסידות ובקי מאוד בנגלה ובנסתר," היה שוכר לו חסיד אחד, שהיה מכירו, הביאו אל ביתו ופקד עליו לעקוב אחר מעשיו, והיה אם יראה בו דבר שאינו הגון יוכיח אותו על פניו. "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ואין אדם רואה חובה לעצמו" – הסביר לאיש – "ועל כן רוצה אני שתוכיחני, לא תחניף לי, אלא כל מום שאתה רואה בי הודיעני, אל תבוש ממני, כל על כך שכור שכרתיך".
רבי אברהם ענתיבי חי במאה הי"ט.
גם על רבי שלמה לוריא, מאבות התורה בפולין. מסופר כי העמיד לו מוכיח. מוסר רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים, ערך: ראשית חכמה): "ושמעתי מרב אחד שקיבל כי הגאון מהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב ואב"ד ציוה למוכיח אחד שיבא בכל יום שעה אחת ויוכיח ויזהיר אותו כאילו היה אחד מההמות. כך רצונו והרשות נתונה לו! ובעת בוא המוכיח, תיכף המהרש"ל מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ורעדה לפני ה'. אשריו ואשרי חלקו, ואשרי העם שככה לו, רב חסיד וקדוש, זי"ע".
הרב ר' העשיל, רבה של לובלין וקראקא היה נערץ מאד על יהודי פולין ורבים הסיפורים המסופרים עליו.
ש"י עגנון מספר ב"ימים נוראים" – בעקבות ספר אחר – על המוכיח של הרבי ר' העשיל: "סיפרו על רבן של ישראל ר' העשיל ז"ל שהיה לו מוכיח והיה עומד עליו אפילו בשעת דרשתו, וכשהיה מכיר בו רגש כל שהוא שאיננו ראוי לו, היה מוכיחו בפניו בפני כל הקהל וקיבל תוכחה ופסק את הדרוש באמצע"[א].
רבי גרשון אשכנזי, בעל "עבודת הגרשוני", חי אף הוא, כמו הרבי ר' העשיל, במאה הי"ז, הוא שימש בקודש בקהילות שונות, ביניהן קראקא, ניקולסבורג, ווינה ומיץ.
רבי אברהם דאנציג כותב עליו בהקדמתו לספרו "זכרו תורת משה": "ומי לנו גדול מהגאון בעל עבודת הגרשוני שאמרו עליו שהיה מחזיק אצלו תלמיד חכם, ונתן לו שכרו על מנת שיהיה תמיד עמו וישגיח על כל מעשיו, דבריו ותנועותיו, ומה שלא יישר בעיניו יאמר לו תיכף שעשה שלא כהוגן".
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר" 19/9/90
[א] המוכיח של הרבי ר' העשיל נזכר, מלבד בספר שממנו מצטט עגנון, גם בספר "רוממות התפילה" המצורף לספר "התעוררות התפילה" (פיוטרקוב תרע"א).