תוספתא על פי כתב יד וינה, ושינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט, קטעים מן הגניזה ודפוס וניציאה רפ"א, בצרוף מסורת התוספתא ופרוש קצר.
"תוספתא כפשוטה" באור ארוך לתוספתא. סדר זרעים מאת שאול ליברמן.
הוצאת מכון מאיר ליב רבינוביץ ע"י בית המדרש לרבנים שבאמריקה, ניו-יורק תשט"ו.
אתרע מזלה של התוספתא. אוספי פסקי דינים של ראשונים זכו ותלו בהם דורות אחרונים פרושים ופרשנים לפרושים ואילו קובץ הלכות זה, מיסודם של תנאים שרבים מדיניו מושקעים בש"ס בבלי וירושלמי והמשמש פתח עינים למקומות סתומים בשני התלמודים וגאונים קדמונים וראשונים לא זזו בלעדיו, נהיה לאבן שאין לה הופכים.
רק יחידי סגולה התמסרו לבאור הלכות התוספתא. המכשול העיקרי שעמד על דרכם היו השבושים הרבים שחלו במהדורות הנדפסות. הגר"א מוילנא, בהגהותיו הזעירות, המשקפות רוחב דעתו ועומק עיונו, רבי דוד פרדו בעל "חסדי דוד", רבי שמואל אביגדור מוילנא ומפרשים אחרים עשו רבות למען החזרת גירסת התוספתא ליושנה.
תקופה חדשה בפרשנות התוספתא פתחה הופעתה של מהדורת כל התוספתא בכרך אחד על ידי משה שמואל צוקרמנדל. מהדורה זו המבוססת על כתבי יד שונים שמשה יסוד למפרשי התוספתא בשני הדורות האחרונים.
אולם גם מהדורה זו מרובים בה עדיין השבושים. לצוקרמנדל לא היו הזמן והאמצעים המספיקים כדי לבדוק ולהשתמש כראוי בכתבי היד של ערפורט ווינה שעמדו לרשותו. דבר זה עשה כעת שאול ליברמן שזה שנים רבות מתמסר למחקר המדעי של התוספתא. עוד לפני שנים פרסם ספרו "תוספת ראשונים" בו נסה לברר את נוסחאות התוספתא מתוך ציטטות המובאות בספר הראשונים. כעת הוא מכין מהדורה מדעית חדשה של כל התוספתא ובעבודתו זו הוא משתמש מלבד שני כתבי היד הנזכרים למעלה גם בקטעים מן התוספתא שנתגלו בגניזה של קהיר ובדפוס הראשון של התוספתא (ויניציאה רפ"א).
לפני חדשים אחדים הופיע בניו-יורק הכרך הראשון של המהדורה החדשה. הוא כולל את התוספתא לסדר זרעים ומצורף לה פרוש קצר. בד בבד עם המהדורה החדשה. הוא כולל את התוספתא לסדר זרעים ומצורף לה פרוש קצר. בד בבד עם המהדורה החדשה מפרסם שאול ליברמן באור ארוך חדש לתוספתא: "תוספתא כפשוטה" פרוש זה הוא יחידי במינו באשר הוא ממזג בתוכו את שיטת הפרשנות הרבנית המסורתית ומחקר מדעי, ברור הלכות התוספתא מתוך השואתן עם משניות וברייתות שני התלמודים העוסקות באותו ענין, ופרושן לפי שיטות המפרשים והפוסקים השונים מחד, ומאידך חקירה מדעית מדוייקת של כל לשונות ובטויי התוספתא. הפרוש מגלה בקיאותו הנפלאה (מלבד בפרושים רבים בכתב יד השתמש המחבר בכל הספרות הרבנית והמדעית לה קשר להלכות התוספתא) וחריפותו הגדולה של המחבר, ושופע באורים מקוריים רבים והערות בלשניות והסטוריות מרובות. עשרות ציטטות מן הספרות התלמודית והמדרשית מובאות בהערה אחת הבאה להאיר פרושה של מלה בודדת, כל שכן כשהמדובר בבטוי או גירסא בהם התלבטו המפרשים שקדמו לו.
"תוספתא כפשוטה" תתקבל בתודה וברכה על ידי כל אלה שמחקר המדעי, המעמיק והמקיף של הספרות התלמודית חביבה עליהם.
מאת טוביה פרשל מתוך "חרות" 19 ינואר 1956