מבוקר לערב, קובץ מאמרים, מאת הרב ד"ר יצחק לוין, מוסד הרב קוק ירושלים. תשמ"ב.
הקובץ כולל מאמרים פובלציסטיים שהמחבר שהוא ממנהיגי "אגודת ישראל, כתב בימי החורבן האחרון ולאחריהם. ומחקרים שונים בעיקר בתולדות יהדות פולין וגדוליה.
חשובים ביותר הם המאמרים על כמה מגדולי פולין: ר' שלמה ר' ליבוש'ס (מהרש"ל השני). ר' מאיר בן גדליה (מהר"ם מלובלין), ר' שמואל בן ר' פייבוש מקראקא, ר' ישראל שמואל קליהארא, ר' יואל סירקיס (בעל הב"ח), ר' ליבא מלובלין, ר' השיל מקראקא, ור' אברהם בן בעל "משאת בנימין".
במאמרים אלו כלולות ומוארות תשובות מגאונים אלה שנשארו בכתב-יד. על כמה מגדולים אלה כבר נכתב הרבה או מעט אך על אחד מהם, ר' ליבא מלובלין, כמעט שלא נכתב דבר. ד"ר לוין מרחיב ידיעותינו על אלה האחרונים. יש גם משום חידוש בדבריו על אותם הגדולים אשר קורותיהם נחקרו מכבר.
נזכיר אחדים מן המחקרים: "איך הובטחה השחיטה הכשרה בפולין של ימי הביניים". המחבר מספר על פקודות מלכי פולין המעניקות ליהודים הזכות לשחוט בהמות לצרכיהם ולמכור לכרים בשר בהמות שנמצא בלתי-ראוי לאכילת יהודים. במחקר "איך שני מלכי פולין אזרו ליהודים במסחר אתרוגים" מספר ד"ר לוין כיצד "ועד ארבע ארצות" נתן לגרמני נוצרי, לו היה חייב הרבה כסף מונופולין לייבא אתרוגים מאיטליה לברסלוי, מונופולין זה אושר על ידי יאן סובייצקי מלך פולין, ולאחריו על המלך אוגוסט השני.
המאמר "ר' יעקב לוברבוים, בעל 'חוות דעת' ו'נתיבות המשפט'" מפיץ אור על תעלומת עזיבת ר' יעקב את ליסא. ד"ר יצחק לוין השתמש בתעודות ארכיונויות ומביא במאמר זה גם מכתבים מאת רבי עקיבא איגר אשר השתדל בכל כוחו למען שיבתו של רבי יעקב לכס הרבנות בליסא.
לבסוף נרשה לנו הערה קטנה. במאמרו על ר' שלמה ר' ליבוש'ס הביא המחבר דברים בשמו של ר' שלמה המובאים על ידי גדולי תלמידיו: בעל "משאת בנימין" השל"ה והב"ח.
הוא מביא מ"משאת בנימין": מצאתי כתוב בשם מורי מהרר"ש השני, בליל ראשון של חג השבועות ממתינין עם הקידוש עד הלילה ממש. שאם יקדש קודם הלילה יחסר מעט מיום מ"ט לספירה, וכתיב שבע שבתות תמימות תהיינה.
הקבל לכך דברי השל"ה (מסכת שבועות) שם מובא הדבר בשם אומרו הראשון: וקבלתי ממורי הגאון מוהר"ש ז"ל מלובלין שקיבל איש מפי איש מפי הגאון ר' יעקב פולק ז"ל שלא לעשות קידוש ולאכול בליל ראשון של חג שבועות עד צאת הכוכבים, והטעם מפני שבספירה כתיב שבע שבתות תמימות תהיינה…
ד"ר לוין מביא עוד מ"משאת בנימין": ואני שמעתי בשם מורי מהר"ש השני שקבל מרבותיו דכל מה שעומד בקרקע קרוי שרשים ומה שלמעלה מן הקרקע קרוי קלח.
השווה לכך דברי השל"ה (מסכת פסחים): שמעתי בשם הגאון מהר"ר שכנא שהורה כן, דכל מה שהוא תחת הקרקע נקרא שורש, ולא נקרא קלח אלא מה שיוצא למעלה מהקרקע סמוך לעלין…
מן הנ"ל מתברר כי ר' שלמה ר' ליבוש'ס היה תלמיד ר' שלום שכנא. מה שמובא ב"משאת בנימין" בשם רבותיו של ר' שלמה, מובא בשל"ה בשם ר' שכנא. הקבלה איש מפי איש עד ר' יעקב פולק הנזכרת בשל"ה היא, על כן, קבלת ר' שלמה מפי ר' שלום שכנא, מפי ר' יעקב פולק.
ההנחה כי ר' שלום ר' ליבוש'ס היה תלמיד של ר' שלום שכנא יש לה סיוע גם בדברי בעל "משאת בנימין" (תשובה ט"ז): "וכל רבותי ושאר גדולי הדור הם כולם תלמידי הגאון הנזכר (ר' שכנא)".
ר' ש"ב ניסנבוים בספרו "לקורות היהודים בלובלין"(עמ' 18) מונה את ר' שלמה ר' ליבוש'ס בין תלמידי ר' שלום שכנא, אך הוא אינו מביא סמוכין לדבריו.
מאת טוביה פרשל
מתוך "הצופה" ג' מנחם אב תשמ"ב.