בשבוע שעבר הלך מאתנו ר' ישעיה ברגר, סופר חוקר ועובד מערכת "הדואר". בן 67 היה במותו.
המנוח נולד בעיירה זינקוב באוקראינה, בה שימש אביו רב. בשנת 1921 היגרה המשפחה לקנדה, ושנה לאחר מכן באה לניו-יורק. ישעיהו הצעיר למד בישיבת רבי יצחק אלחנן.
אוהב ספר מילדותו, היה קורא כל הבא לידו. ספרות עברית על מקצועותיה וענפיה, ספרות יידיש העממית והמודרנית, וכן ספרי מדע וספרות יפה בלשונות אחרות. וכך קנה לו בקיאות גדולה בשטחים רבים ושונים. ביחוד התמחה בידע-עם יהודי, בחקר פתגמים וספורי עם, על שרשיהם וגלגוליהם.
בן עשרים ואחת היה כשהופיע מחקרו הראשון "לתלודות מקורותיו והשפעתו של ספר שעשועים לר' יוסף בן מאיר אבן-זבארה", והוא הערות לספר שעשועים במהדורת י. דוידזון, ב"הצופה לחכמת ישראל" (שנה יב, חוברת ג, תרפ"ח). מחקר שופע ידע רב כמשל חוקר ותיק ורגיל. הקורא עומד ומשתאה כיצד הספיק המחבר במעט שנותיו לצבור ידיעות כח רחבות.
מאז תרם מפרי-עטו לאכסניות שונות, וביחוד ל"הדואר". שני מחקרים גדולים אחרים, גם הם בשטח ידע-עם יהודי, הם "הרמב"ם באגדת העם" ("מסד", מאסף לדברי ספרות, ערוך בידי ה. בבלי, כרך ב, תרצ"ו) ו"רש"י באגדות העם" ("רש"י תורתו ואישיותו", קובץ בעריכת ש. פדרבוש, תשי"ח). בהם כינס מעשרות, עשרות מקורות דברי שמועה וסיפורים על שני המאורות הגדולים של האומה ועיטר אותם הערות מאלפות. לשטח התמחותו המיוחדת שייכים גם מאמריו "בכל דור ודור" (מאגדות הפסח, "הדואר" שנה יב, גליון יט) ו"תפלה שבפה ושבלב" (שם, גליונות לד, לה), ומאמרו "מדרש המליצה העברית" (שנה יז, גליון ל) על חיבוריו של הרב י.ל. זלוטניק (אבידע) על מליצות ופתגמים עבריים, בו מוסיף ברגר, כיד בקיאותו הטובה עליו, מקורות רבים על אלה המובאים על-ידי זלוטניק, כמו כן יש לשייך לתחום זה שתי הערות קטנות, אך מלאות עניין (על הספר "משלי אריסטו", שנה י, גליון י, "טעות לעולם חוזרת", על מליצות, שנה כח, גליון ב).
מחקרו "חכמת ישראל באמריקה" ("ספר השנה ליהדות אמריקה", לשנת תרצ"ט) ומסות משלו, כמו "השפעתו של הרמב"ם" ("הדואר", שנה יד, גליון כב); "פורים – אגדה או מעשה שהיה" (שם, שנה ט"ז, גליון טו), ו"ישראל במצרים", סיפורי התורה לאור האריכאולוגיה (שם, שנה כ', גליון כד) מראים כמה רבה היתה בקיאותו גם בשטחים בהם לא התמחה במיוחד.
היה בעל עין חדה ובוחנת, סגנון בהיר ונהיר והרגשה והבנה דקה בענייני ספרות. כתב מספר הערכות ספרים. היה מאפיין את הספר במשפטים קולעים, עומד על מעלותיו ומצביע על חולשותיו. בקורותיו על "דיואן לר' יהודה אריה ממודינה", במהדורת ש. ברנשטיין ("הדואר" שנה יב, גליון ה); "תולדות הספרות בישראל" למ. וואכסמן (שנה טז גליון לא, שנה כא, גליון כב); "היסטוריה של הספרות העברית החדשה" ליוסף קלויזנר (שנה יט, גליון ל), ועוד – כתובות מתוך ידיעה ובטוב-טעם. יפים מאוד הם הדברים שכתב (שנה לה, גליון כב) לרגל הופעתה בניו-יורק של מהדורה חדשה של "היכל הקודש" לד"ר שלמה מנדלקרן. מלבד הערכות גדולות כתב גם סקירות קצרות על ספרים.
כתב גם כמה רשימות על מוסדות (לשם מאמרו על תולדות ישיבת רבי יצחק אלחנן, "הדואר" שנה טז, גל. לב, אסף חומר ממקורות רבים) ועל אישים. ידע לשרטט בקווים קצרים אופיו והליכותיו של איש, בין אם כתב עליו בחייו ("יקותיאל גינצבורג", שנה י"ט גליון ד) או בנקרולוג, שכרגיל, הכתב במהירות. "על רגל אחת" (למשל, "אחרי ארונו של יצחק ריבקינד", שנה מז, גל. יז).
הוא כתב גם יידיש עסיסית ומלאת חן. ב"ייווא בלעטער" (כרך 28, מס' 1, כרך 29, מס' 1) פירסם מחקר חשוב על י. ל. פרץ "צו די מקורים פון די 'פאלקסטימליכע געשיכטן'". מעין תוספת לו היא רשימתו "דער מקור פון דער ערשטער מתנה אין פרצעס דריי מתנות" שהופיעה ב"די גאלדענע קייט" (גליון 56, 1966).
פרק זמן מסויים עסק בעריכת האסופה הגדולה של פתגמים עבריים שהשאיר אחריו ברכה פרופסר י. דודזון. בשנים האחרונות התקין בשביל הוצאת "כתב" את המפתחות ל"גויש קווארטרלי רוויו" (סדרה ישנה) ולשנותונים של "הוקא".
*
קהל רב השתתף בהלווייתו. קרובים, ידידם ומוקירים, וביניהם מר דוד אפשטיין, מנהל "הדואר" וה"הסתדרות העברית באמריקה". הספידוהו גיסו הרב ישראל קרביץ, מחותנו הרב ברוך מאיר רבינוביץ, הרב שאול דוד מרגלית, בנו הרב ד"ר דוד ברגר, וכותב השורות האלה, שדיבר בשם מערכת "הדואר". תנצב"ה.
מאת טוביה פרשל מתוך "הדואר" גליון י"א תשל"ד