במאמרים אחדים ב"הדואר" עמדתי על הכינוי "ירושלים" שאבותינו הדביקו לכמה וכמה ערים בגולה, אם מפני שישבו בהן בשלווה כאילו היו אצל עצמם או מפני שהיו מצויינות בתורה וביראה, כמו ווילנא-"ירושלים דליטא", ועוד (עיין "הדואר" כ"ט בכסלו תשל"ה, והגליונות המצויינים שם). והנה בזמן האחרון למדתי על עוד ערים שזכו לכינוי זה.
ליאור קונשטאט כותב במאמרו על איציק מאנגר "על הדרך עץ…" ("הדואר", גליון ל"א, כ"ז בסיון תשל"ו): "בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נחשב הישוב היהודי בצ'רנוביץ, בירת בוקובינה, למרכז חיי התרבות של יהדות רומניה 'הגדולה', ונספח לה גם תואר הכבוד 'ירושלים דרומניה' ". ועוד שם: "ירושלים הרומנית".
ב"הצופה" (י"ד באייר תשל"ו) מספר יונה כהן על הילולא דרשב"י " 'בירושלים דטוניסיה' הלוא היא האי ג'רבה". רבות נכתב על הישוב היהודי באי ג'רבה, שהיה מרכז תורה חשוב, ועל מסורותיהם של יהודי המקום על ראשית התישבותם באי – אך הכינוי "ירושלים דטוניסיה", נתקלתי בו בראשונה במאמר הנ"ל, ולא ברור לי אם הוא באמת רווח בתוך העם או הוא מליצתו של הכותב.
נפתלי ק.(ראוס) פירסם ב"מעריב" (כ"א באייר תשל"ה) רשימה על רומן, פרי עטו של הסופר היהודי-ההונגרי ג'ורג' מולדובה, על גורל יהודי הונגריה במלחמת העולם השניה. מדובר ברומן גם על יהודי העיירה דש (דל"ת סגולה) "שכונתה 'ירושלים קטנה' ואשר בה היה הרופא מחזיק טלית בתיקו כדי 'לקפוץ' לבית הכנסת בשבת באמצע ביקורו אצל חולים. ולפני המלחמה אפילו הז'נדרם* היה יהודי, שמו היה משה וולף. בחגים היה עומד בבית הכנסת ומסתכל מי אינו קם, כאשר מתפללים לשלומה של משפחת המלוכה".
בפירט (פיורדא) בגרמניה היתה קיימת פעם קהילה חשובה. לפי האנציקלופדיה היהודית-האנגלית (הישנה), בערך "פירט", היתה תקופה בה היו מכנים אותה קהילה "ירושלים הקטנה".
באחד ממאמרי ("הדואר", כ"ב בסיון תשל"ג), הזכרתי דברי ד"ר יום טוב לוינסקי המנוח כי מז'יבוז' היתה ידועה בשם "ירושלים של פודוליה". הטלתי ספק בדבר אם אמנם כנוי זה היה שגור בפי חסידים, ושיערתי שאפשר שהיה מי שכתב על עיירת הבעש"ט כי היא ירושלים של פודוליה. מאז מצאתי כי ש. א. הורודצקי קרא למז'יבוז' "ירושלים של החסידות". וכך הוא כותב בספרו "החסידות והחסידים" (בפרק על רבי אברהם יהושע העשיל, הרב מאפטא): "ולעת זקנתו קבע (הרב מאפטא) דירתו במז'יבוז', זוהי ירושלים של החסידות, בה חיו ופעלו הבעש"ט ור' ברוך נכדו, וגם 'קבריהם הקדושים' נמצאים שם".
בשולי הדברים אציין את המובא בספרו של אהרן סורסקי "חבלי יוצר" – סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק רבי יצחק גרשטנקורן ז"ל (בני ברק, תשל"ד, כרך ב', עמ' 169): היו שקראו לבני ברק "ירושלים הקטנה".
הדואר י' אב תשל"ו
- gendarmes*