. גיברלטר היא חצי אי קטן שספרד טוענת לבעלות עליו
עיקר ישיבו נמצא לרגליו ובמוסדות נמוכים של צוק אבן סיד המתרומם לגובה של למעלה מארבע מאות מטר.
גיברלטר מושבה בריטית בעלה שלטון עצמי מנוהלת על ידי אסיפה מחוקקת מועצת מיניסטרים ובראשה מיניסטר ראשי ומועצה בראשות המושל הבריתי האחראי להגנה עניני חוץ והביטחון הפנימי.
כלכלת המושבה מבוססת בעיקר על תיירות ושרותים לאספקה לאלפי האניות המבקרות בנמלה מדי שנה.
חופים שזופי שמש, צמחיה עשירה, מינים רבים של צפורי דרור, הקוף ללא זנב (שנהיה לסמלה של גיברלטר), מערות הצוק, שרידים מתקופת הערבים והספרדים ששלטו בחצי האי לפני שזה עבר לידי הבריטים בראשית המאה השמונה עשרה, ביצורים חדשים וישנים, חולל המנהרות והמרגמות מימי מלחמת העולם השנייה- מושכים תיירים חכל רחבי העולם. יש כאן בתי מלון חדישים, מספר רב של מסעדות וברים וגם קאזינו. בחנויות מוצעות סחורות ממדינות שונות.
יהודים התישבו בגיברלטור ברבע השני של המאה השמונה עשרה. בשנת 1749 ישבו בו כ600 יהודים. כעבור מאה שנה היה מספרם 2000. רובם באו מצפון אפריקה השכנה.
יהודים מלאו תפקידים חשובים במושבה הבריטית וכמה מרחובותיה נקראו בשמותיהם. אחד מבני הקהילה נכנס לתולדות ישראל כמשר הציונות. הלא הוא הרב יהודה ביבס שהיה במשך עשרים שנה (1831-1850) רב בקורפו. הוא שדרש שעל היהודים לעלות מקודם לארץ ישראל ואחרי כן יגאל אותם הקב"ה. הוא השפיע רבות על הרב אלקלעי, שביקר בארצות שונות והטיף בכתב ובעל פה לשיבת ציון.
היום יושבים בגיברלטר כחמש מאות יהודים באוכלוסיה כללית של כעשרים וחמישה אלף איש. יושבי ה"צוק" הם צאצאים של אנגלים, ספרדים, פורטוגזים, איטלקים ואנשי מלטה.
הגענו לגיברלטר מטנג'יר, באניה היוצאת בבקר ושבה בערב. ביקשנו לראות את ה "צוק" וגם ללמוד על הקהילה היהודית. לא היינו צריכים לחפש הרבה כדי למצוא את אחינו. רק יצאנו את איזור הנמל ונכנסנו לעיר, הבחננו כי הרבה חנויות גדולות ברחוב הראשי ("מיין סטריט") נושאות שמות של יהודים: כגון סרויה, אטיאס, בנאמור. לפני חנות של בדים עמד צעיר מזוקן חבוש כיפה. ציציותיו הזגקרו מחולצתו. שוחח עם אשה צעירה שלבשה פאה נכרית.
אמרנו להם שלום ועשינו הכירות.
הצעיר הוא בעל תשובה. יליד גיברולטר בנו של בעל החנות. האשה היא רעייתו של שליח הסוכנות במקום. היא ובעלה מוצאם מצרפת. הם למדו בישראל. הוא בישיבה ובכולל, והיא באוניברסיטת בר -אילן. זה שנתיים שהם בגיברלטר. היא מורה בבית הספר היומית של הקהילה. בית הספר שוכן בבית השייך לממשלה ונתמך חלקית על ידי השלטונות. ולומדים בה כשבעים ילדים גילאי 4 עד 12. לקהילה גם גן ילדים, בו מבקרים כשלושים פעוטים.
שאלנו על בתי הכנסת. יעצו לנו ללכת לראות את בית הכנסת "נפוצות יהודה". הוא הגדול והיפה ביותר ופתוח רב היום.
המשכנו ב"מיין סטריט", בהתאם להוראות שקבלנו, ומצאנו ללא קושי את בית הכנסת הנמצא ב"ליין ואל סטריט". היה סגור אבל שכינה, הגברת אלגריה ביטון, פתחה אותה בשבילנו. הפנים ביחוד ההיכל המקושט מרשים מאוד. בית הכנסת נוסד בשנת 1799 ושופץ בשנת 1951.
הגב' ביטון מסרה כי הרב חיים סאנסאנס גר בקירבת המקום, והיא מוכנה להודיע לו על בואנו. בעלי מוטי למד יחד עם שמעון פרידמן, חתנו של הרב, הגר היום במארסיי בצרפת, בבית המדרש הגבוה בלייקווד, והוא בקש מן הגברת ביטון להגיד זאת לרב. האשה חזרה כעבור כמה דקות ובפיה הזמנה "הרב מחכה לכם בביתו".
הרב סאנסאנס קיבל אותנו בחמימות והגיש לנו כיבוד. רעייתו — אמר לנו — נסעה למרסיי לבתם שילדה בן.
הרב סיפר על עצמו ועל חיי קהילתו. הוא יליד טטאון במורוקו ולמד בישיבות סונדרלנד וגייטסהד באנגליה גם התמחה קצת בבית דין בלונדון. הוא בא לפני שלושים שנה לגיברלטר לשמש שוחט. היה שוחט בבית המטבחיים לה ליניאה, שהיא סמוכה לגיברלטר, בעברו הספרדי של הגבול. בשנת 1969 סגר פרנקו את הגבול עם גיברלטר, ונמנע ממנו לשחוט בלה ליניאה. הקהילה החלה לייבא בשר מלונדון ומנצ'סטר. היום–כשהגבול שוב פתוח – אין כוחו עוד עמו לשמש שוחט- והקהילה מוסיפה לקבל בשרה מאנגליה.
מתפקידיו להשגיח על בכשרות ולפקח על החינוך היהודי. הוא גם ראש החברה קדישא.
יש מאפיה כשרה וכמה חנויות המוכרות בשר כשר ומוצרי מזון כשרים אחרים. אנשים המקפידים על "חלב ישראלי" משתמשים באבקת חלב כשר המיובא מחוץ למושבה.
לקהילה ארבע בתי כנסת: "אבודרהם", "עץ חיים", נפוצות יהודה ו "שער השמים", האחרון שנוסד בשנת 1749. הוא העתיק ביותרץ בכל בתי הכנת מתקיימות תפילות בשבתות ובחגים, אך בימות החול בגלל מיעוט המתפללים, נערכות תפילות רק בבית כנסת אחת. כדי שאף בית כנסץ לא יישאר סגור בימות החול במשך כל השנה, מקיימים "רוטציה". המנין היומי נע כל שלשת חדשים לבית כנסת אחר.
לקהילת בית אבות השוכן בבנין חדש, מקווה ושני בתי עולמין.
"יהודי גיברלטר הם מסורתיים" סיפר לנו הרב. "כולם אוכלים כשר. כמעט כולם נזהרים מלחלל את השבת בפרהסיא. כל בתי העסק סגורים ביום הזה.
" יש לנו כמה ארגונים: ייצ"ו, 'אמונה' ועוד".
רוב היהודים הם סוחרים ובעלי מקצועות חפשיים. בין האחרונים יש כמה אדריכלים.
מספר יהודים תופסים משרות חשובות במימשל. סיר יהושע חסן, הוא המיניסטר הראשי. במשך שנים רבות היה ראש העיר וחבר המועצה המחוקקת. משנת 1964 עד 1969 היה המיניסטור הראשי. מאז 1982 הוא משמש שוב במשרה זו, שהיא ומשרת המושל הבריטי, הן החשובות ביותר בגיברלטר. סיר יהושע הוא יהודי מסורתי וציוני נאמן.
"סיר יהושע חסן בא בכל שבת לבית הכנסת" – הדגיש הרב.
ראש העיר אברהם צרפתי, הוא יהודי, וכן השופט הראשי, סם בנעדי. גם ראש ארגון עורכי הדין הוא יהודי. יש עוד אברהם צרפתי, הוא עורך דין שומר מצוות ומופיע בבית דין כשהוא חובש כיפה!
שני קונסולים הם יהודים. נציגה של מדינת ישראל ונציגה של איטליה.
אין מוהל בגיברלטר וכשנולד בן מביאים מוהל ממלילה, המובלעת הספרדית בצפון אפריקה. זוג הרוצה להתגרש צריך לפנות לבית דין בלונדון.
במשך מאת השנים האחרונות שימשו אב ובן כרבנים ראשיים של גיברלטר, הרב ר' חיים רפאל בן-נעים נולד בטטאון במרוקו. בנעוריו עלה לארץ והתיישב בטבריה, שם נהיה לימים חבר בית הדין. הוא יצא בשליחויות לגולה. בשנת 1881, כאשר ביקר בגיברלטר, בחרה בו הקהילה כרב. חיבר שו"ת, "רחמים פשוטים" והיה מפורסם בחסידתו. לאחר מותו, בשנת 1920, ירש בנו דוד את מקומו.הרב דוד היה רב ונשיא הקהילה ועם זה סוחר מצליח וספק הצי הבריטי. הוא גם מלא תפקיד במימשל. שניים מחותניו היו מעסקני העליה במרוקו. הוא עצמו נתמנה בשנת 1951 קונסול כבוד של ישראל בגיברלטר. רב דוד בן נעים נפטר בשנת 1968.
הרב חיים סאנסאנס מתקרב לגיל הפרישה והוא מכין כעת צעיר, יעקב בן זכרי, שימלא תפקידיו.
עשינו כחצי שעה בביתו של הרב ואחר כך סיירנו קצת במושבה. עברנו ליד מושב הזקנים של הקהילה ונסענו ברכבל לראש ה"צוק". בדרך חזרה לאניה התעכבנו בחנויות המוכרות מוצרי מזון כשרים כדי לרכוש צידה לדרך לימים הבאים.
הצופה ד' אדר תשמ"ז
"