בפסח, לפני יותר משש מאות שנה, כתוצאה ממשחק של נערים יהודים צעירים בחלוקי נחל, כמעט כל קהילת פראג נטבחה — שלושת אלפים יהודים נספו, נשים וילדים רבים הוטבלו והרובע היהודי נשרף ונבזז.
מה הרגיז את הלא-יהודים עד כדי כך שהאסון הוסת כדי להרוס מצבות ולפזר את שרידי הגופות שחולקו מבית הקברות היהודי של פראג? התשובה טמונה בנרטיב רב העוצמה שהתפתח על יהודים באירופה של סוף ימי הביניים, האשמה בחילול קודש.
החל בפריז בשנת 1290, והתרחש ברחבי אירופה במשך שתי המאות הבאות, יהודים הואשמו בחילול האוכריסטיה, הרקיק שהנוצרים האמינו שהוא מגלם את מושיעם. במשך מאתיים שנה, פעילות אלימה נגד יהודים התרחשה באזורים מקטלוניה ועד בוהמיה, שם בוצעו טבח וטיהורים ברחבי האזור. הטרגדיה הנוראית שהתרחשה בפראג ב-18 באפריל 1389, כתוצאה מהאשמה זו, נחשבת לתקופה הטרגית ביותר בהיסטוריה היהודית של העיר.
יום ראשון של חג הפסחא באותה שנה חל בקנה אחד עם היום האחרון של פסח. כומר שהוביל את תהלוכת חג הפסחא בגטו נפגע מחלוקי נחל ונקלע לאש צולבת של ילדים יהודים ששיחקו בארגז חול. הכומר, שנשא רקיק סעודת האדון, טען שחלוקי נחל שפגעו בו גרמו לו להפיל את המאחה. הוא התעקש שהקהילה קשרה נגדו בכוונה. חסידיו של הכומר היכו את הבנים. הורי הבנים יצאו להגנת ילדיהם. אנשי הכמורה, ובמיוחד ישק צ'ירחאני, מהדוכן, קרא לעם לנקום. לאחר מכן הוסת אספסוף לתקוף את הגטו. יהודים הוכו למוות בגרזנים ונהרגו בחצים וקשתות.
בית הכנסת נהרס וספרי התורה נרמסו ונדרכו. הבניינים הוצתו והבתים נשדדו. רבי אביגדור בן יצחק קרא, ליטורג שחיבר פיוטים רבים, כולל "אחד יחיד ומיוקוד", המושר תוך כדי חסון שמוטח בסוכריות ואגוזים במהלך הפיוט שלו, שחיבר "את כל התלאה", המתאר את רדיפת וטבח היהודים בפראג בשנת 1389, אותו היה עד. פיוט זה נאמר מדי שנה בפראג ביום כיפור לזכר הטרגדיה.
הולר, אחד מבעלי בית המלוכה, קבע ביום שני שלאחר אירוע זריקת החלוקים של הנערים, כי יש להעניש את היהודים כחוק. חמש טונות כסף נלקחו מהם. סיפור חילול הצבא בפראג סופר בצורה ספרותית בלטינית תחת הכותרת "Passio judaerum secundum Johannem rusticus quadratus" (הייסורים של היהודים על פי יוחנן האיכר הגושי).
מסופר שבמהלך תהלוכה בשבוע הקדוש 1389 (11-17 באפריל) יהודי זרק אבן קטנה על המונסטרנס שנשא הכומר לא רחוק מהרובע היהודי. הדבר עורר את זעמם של אנשי פראג, שכן הם הובלו על ידי יוהנס או ג'סקו קוואדרטוס (יוחנן המרובע). הספר מתאר את הילדים היהודים ברחובות במהלך התהלוכה נושאים ענפים ומקללים את סעודת האדון "רגמו אותו באבנים, כי הוא מתחזה לבן אלוהים…". כל הנוצרים התנפלו על כל היהודים, קטעו את גפיהם אחד אחד. ספרי התורה היהודית נשרפו תחת כתר של זרדים בוערים.
