מתוך תשובות הרב שמעון סופר רבה של ערלוי
"האם נכון הדבר שמספרים אנשים על עצמם שהם חברו שירים בחלומותיהם" שואל רבי משה אבן עזרא בספרו "שירת ישראל".
תשובתו שכן הדבר. נאמנים עלינו גדולי ישראל שהעידו כן על עצמם. והתופעה כשהיא לעצמה אינה מן המתמיהות, הסבר לה באופן טבעי והגיוני.
לא למשוררים לבד בא חלום ברוב ענין. רבים הם גדולי התורה שמוסרים כי בהתלבטם בבעיות הכרעה ופסקי דין נתגלה להם הפתרון בחזון לילה.
בדרך כלל לא נתקבלו הכרעותיהם ופסקיהם הבלתי מנומקים שנתגלו בחלום. נאמר "חלומות שוא ידברו" ו"כשם שאין לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים" ואם גם אמרו: "בחלום ששים מנבואה" – לא לעניני פסקי דין אמרו כי התורה "לא בשמים היא" ועל כן "דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים".
אולם ישנם חלומות תורניים של גדולי ישראל שלא פסקי דין בלתי מנומקים תוכנם אלא דברי תורה, פשוטם כמשמעם: סברות ישרות על אדני ההגיון מבוססות, פרושים מלווים הוכחות וחבילות ראיות וחידושים נפלאים.
כותב רבי אליהו מלונדר"ש בפירושיו: נשאלתי בחלומי על שאנו אומרים ברצה והחליצנו שלא תהא צרה ולא נהא בצרה ביום מנוחתנו, הלא טוב לנו להתפלל עלינו מלהתפלל על היום. ואען בחלומי: אם כך יאמרו היה במשמע שלא נהא בצרה ויגון ביום מנוחתנו הא בשאר ימות החול נהא… ואיקץ משנתי והנה חלום נבואה ולא אחת מששים.
רבים החלומות כיוצא בו*).
פרושים אלו דבריהם מעטים, פשוטים הם וקצרים. פלפול ארוך, משא ומתן ממושך בהלכה עם קושיות ופירוקים בנין וסתירה – היתכן כזה בחלום.
נראה שכן. והראיה חלומותיו של רבי שמעון סופר הי"ד, בן ה"כתב-סופר" ורבה של ערלוי, יש בחלומותיו משא ומתן ארוך בהלכה מלא בקיאות וחריפות, הבאות ראיות מן התלמודים ומפרשיו. ראשונים ואחרונים, שולחן ערוך ונושאי כליו ונתוח הגיוני דק מן הדק.
יש בין חלומותיו התורניים חלום לו קשר לראש השנה על כן נביא כאן את תמציתו. נמסור רק עקרי הדברים ונשמיט החקירות הצדדיות המרובות, ראיות וסניפי ראיות וההבאות הרבות מכל מקצועות התורה.
החלום מובא ב"התעוררות תשובה" ספר שאלות ותשובות של הרב (או"ח סימן צ"ד).
הרב רואה את עצמו בחלום כשהוא עומד בתפלת מוסף של יום א' של ראש השנה בהגיעו לברכת שופרות מסתפק אם אמר מלכיות והזכיר מוספי היום. בהרהור ראשון עולה על דעתו לסיים התפלה וכך יצא לפחות ידי חובת תפילת מוסף. ברכות מעכבות אמנם זו את זו אך יש מן הראשונים הסבורים כי היחיד מתפלל רק שבע ברכות ושתים האחרות מוציא אותו שליח הצבור ידי חובתו.
דלוגו על מוספי היום בידו לתקן על ידי הזכרתם, דרך אגב, בברכת השופרות: "תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו והביאנו לציון עירך ולירושלים בית מקדשך ושם נעשה לפניך את קרבן המוספין, הרי מבואר בפוסקים כי מי שטעה והתפלל תפלת י"ח בשבת או יום טוב אם הזכיר מוספי היום הזכרה בעלמא יצא, אולם בהרהור שני נעשה מוצא זה רופף בידו. אין לדמות הזכרת מוספי היום בתפלת י"ח שאמרה בטעות בשבת ויום טוב להזכרתם במקומם הבלתי נכון בתפלת החג. וכאן הוא מראה בבקיאות וחריפות שאין באמת יסוד לדמיון ויש מקום לחלק בין שני המקרים. דרך אגב נפנה לחקירה צדדית על מטבע הברכות… הוא מחליט לעיין בספר. ושוב הערה דרך אגב, הליכתו ממקום תפלתו אינה נחשבת הפסקה כי הרי הליכה זו לצורך התפילה היא.
ביני ביני נולד לו ספק חדש: שמא לא אמר "המלך הקדוש, אך ספק זה נתישב לו במהרה חזקה על המתפלל מתוך הסדור שיאמר התפלה כפי שהיא כתובה ועוד טעם, המתחיל בתפילה "ובכן תן פחדך" ודאי שגומר אותה ב"מלך הקדוש". וכאן הוא בא לחלק מתי אומרים ומתי אין אומרים "סירכא נקט". אם מתפלל הוא מתוך סידור אולי אין מקום כלל לספקו הראשון, בודאי אמר מלכיות והזכיר מוספי היום. לא. הפסק במקומו עומד מסדר הוא אמנם תפלתו בסדור אך הוא אומרה בעינים סגורות ורק מדי פעם בפעם מסתכל הוא בכתב לראות אם אמרה נכונה. וכאן באה שוב הערה המסבירה למה אומר בתפלת ר"ה בעל פה על אף היותה רובה פסוקים ותורה שבכתב אי אתה רשאי לקרותה בעל פה. טרם מצא פתרון לספקו. סבור הוא לחשב זמן תפלתו ולקבוע לפיו אם אמר התפילה כולה אך אין ביכולתו לקבוע בדיוק כמה זמן הוא עומד כבר בתפלה עדיין הוא נבוך. הוא מנסה דרך אחרת וכאן בא משא מתן בדבר ברכות מעכבות זו את זו וגם סדרן מעכב.
בחקירה זו מסתיימת מחציתה הראשונה של התשובה שכולה משתרעת על שני עמודים גדולים, מחצית השניה היא המשך עיונה של הרב בשאלה זו בהקיץ, קורא אתה התשובה כולה ואינך מרגיש כי שני חלקיה נכתבו במצבי גוף שונים.
מתוך המודיע כט אלול תשטו
מאת: ט. פרשל מתוך "המודיע" כ"ט אלול תשט"ו.
*) פירוש רבי אליהו מלונדרש פורסם על ידי י. נ. אפשטיין בקובץ "מדעי היהדות" ירושלים תש"ה. בנוגע לחלומות תרוניים של גדולי ישראל ראה ספר "כסות לילה" להגה"צ ר' צדוק מלובלין, "שאלות ותשובות מן השמים" לרבינו יעקב ממרויש וקורביל עם הגהות "אור לשמים" מאת הרב ראובן מרגליות (לבוב תרפ"ט) ובהקדמת מהדירו, ערך "דברי חלומות" באנציקלופדיה התלמודית כרך ז' העומד להופיע בקרוב. ראה גם מאמרו של א. א. השל על תופעות רוח הקודש בימי הבינים.