לפני שבעים שנה, אחרי מותו של רבי ישראל מסלנט כתב עליו הרב מאיר לעהמן, מוציאו לאור של השבועון "דער איזראעליט" מאמר הערכה בו מסר על פגישותיו עם מחולל "תנועת המוסר" עת הלה שהה בגרמניה.
בין היתר הוא מספר על פגישה בינו, הרב שמשון רפאל הירש ורבי ישראל מסלנט בברלין, רבי ישראל חשב אז על תרגומם לרוסית של כמה מספרי הרבנים החרדים באשכנז על מהות האמונה היהודית למען קרב באמצעותם את הנוער המתבולל ברוסיה וע"כ חפש אחרי ספרים מתאימים. הרב הירש הציע את ספריו של שלמה פלסנר, הרב לעמהן את "אגרות צפון" של הרב הירש.
ספריו של הרב מפרנקפורט לא היו ידועים לרבי ישראל מסלנט והיות והשפה הגרמנית טרם היתה אז שגורה בפיו, החל לקרוא את "אגרות הצפון" ביחד עם הרב הירש. הספר השאיר עליו רושם עמוק והוא החליט להוציאו בתרגום רוסי. נראה שנבצר ממנו להוציא לפועל את מחשבתו כי הספר לא תורגם לרוסית. (הוא תורגם עד היום רק לאידית, עברית ולאנגלית על ידי הרב דרכמן).
מי היה שלמה פלסנר שהירש הציע את ספריו לתרגום?
הוא היה אחד האישים הבולטים ביהדות החרדית בגרמניה במאבקה נגד תנועת הרפורמה שהשתלטה לפני מאה שנה על קהלות רבות שרבו אז הפרצות בתוכן בעקבות זרם ההתבוללות שניתק רבים מאורח חייהם המסורתי.
היה נואם בחסד עליון ודבריו חוצבי להבות אש הפילו אימה על מתנגדיו. הם לא הססו מלהשתמש בכוח השלטון כדי להשתיקו. רק בן 25 שנה היה פלסנר כשנאסר עליו מטעם השלטונות לשאת את דבריו בפומבי בעיר מולדתו ברסלאו.
בשנת 1825 הוצא על ידי ממשלת מדינת פוזן אסור על הוראת התלמוד בבתי הספר. לפי בקשתו של הגאון רבי עקיבא איגר חבר ספר בו ריכז דעות חכמי הנוצרים על התלמוד בכל הדורות. הספר ביחד עם כתב בקשה לבטל את איסור ההוראה הוגש לממשלה. האיסור בוטל.
פלסנר שימש אחר כך דרשן בברלין ובפוזן וחיבר חיבורים חשובים בשפה הגרמנית ושירים בעברית, הוא מת לפני שבעים שנה.
שמו נשכח בין היהדות החרידת. וספק גדול אם גם שרידי היהדות החרדית של גרמניה זוכרים אותו.
שלמה פלסנר איננו היחיד בין הנשכחים, הולכים ומתרגמים לעברית ספוריו של הרב מאיר לעהמן. לעהמן הוא אבי הספרות היפה החרדית, הוא היה אחד מעמודי התווך של היהדות האשכנזית. שלושים ושש שנה עמד בראש הקהלה החרדית במגנצא, שלושים שנה ניהל את ה"איזראעליט" שיצא באותה עיר ושימש בטעון ליהדות הנאמנה. הוא היה עסקן צבורי, מן החשובים ביותר. צרות ומצוקות ישראל באשר הן שם נגעו ללבו והמריצוהו לפעולה. ממרחקים פנו אליו לקבל עזרה עצה ותושיה, איש זה שכאמור מתרגמים כעת ספוריו לעברית טעם זכה לביאוגרפיה בשפה זו.
כל בן ישיבה מכיר את ספריו של רבי יעקב אטלינגר "ערוך לנר" על מסכתות רבות. יש רבים מבינינו שבבתיהם נמצא ספרו "מנחת עני" על התורה. רבנים משתמשים בספרי שו"ת שלו: "בנין ציון"ו"שו"ת בנין ציון החדשות". אך היודעים הם שהאיש הזה, שנולד, למד תורתו והי' כל ימיו בגרמניה, היה מהלוחמים התקיפים ביותר נגד תנועת הרפורמה בגרמניה ולשם מטרה זו יסד מלפני למעלה ממאה שנה עתון בשפה הגרמנית בשם "שומר ציון" בטאון למען ההגנה על האינטרסים של היהדות החרדית" (לעתון זה היה גם מוסף עברי בשם: שומר ציון הנאמן),
רבי יעקב עטלינגר היה גאון אשכנז האחרון. גדול בתורה ומעוטר במדות תרומיות. בצואתו פקד שאחר מותו ידונו אותו בארבע מיתות בית דין לכפר על שגיאותיו.
גם איש זה טרם מצא את תקונו בספרותנו. כבר כתבו עליו במקצת בשפה הגרמנית ובעברית (י. דוקס בספרו "אוה למושב" על רבי אלטונה, אזבק והמבורג) אולם טרם ניתן לנו ספר ממצה על דעותיו ותולדות חייו.
חומר שכחה זו לגבי גדולי יהדות אשכנז יש לזקוף לחובת שרידי יהדות זו החיים אתנו היום במדינה.
כל זמן שקהלות אשכנז, שהלוחמים האמיתים של המאה הקודמת ובראשם הרב שמשון רפאל הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר והרב במברגר, רבה של וירצבורג, הקימו אותן מחדש מתוך חורבות הרפורמה, היו עומדות על תלן היה זכרון לוחמים אלה חי בלבה ונגד עיניה של היהדות החרדית במדינה זו. אז נוצרה ספרות גדולה וענפה לספר לדור אחרון את גדולת אבותיהם. ספרות זו נכתבה בשפה הגרמנית ומפוזרת במאות ואלפים ספרים קובצים, ירחונים ועתונים.
יהדות גרמניה איננה עוד. ואם כי רבו החוקרים שבאים להעלות מתהום הנשייה את חיי הקהילות בגרמניה בדורות הראשונים טרם קם גואל לקהילות החרדיות של הדורות האחרונים.
חסרים לנו היום כמה ספרי יסוד בשפה העברית שירכזו בתוכם את כל החומר המפוזר במקומות כה רבים ויקימו יד ושם ליהדות אשכנזית החרדית של המאה וחמישים השנה האחרונות.
חובת כינוס ועריכת החומר מוטלת בראש וראשונה על שרידי יהדות אשכנז החרדית החיים אתנו היום במדינה באשר הם לבדם שנתחנכו על ברכי המסורת של גדולי ההוראה האחרונים, מסוגלים לעבודה זו.
נדמה לך לפעמים שאין אנו מעריכים כראוי את גודל מפעל אבותיה של היהדות החרדית בגרמניה. לפני למעלה ממאה שנה השתלטה תנועת הרפורמה כמעט לחלוטין על יהדות אשכנז. רבות היו הקהילות בהן לא היה נמצא מנין יהודים חרדים. בפרנקפורט הקהילה המהולל בה ישבו על כסא מדין ה"פני יהושע", ה"הפלאה" ורבי נתן אדלר ובתוכה נולד וגדל ה"חתם סופר" מעוזה של יהדות הונגריה, היה זמן שרק איש אחד היה מניח תפילין והמקווה היתה סגורה. קמו אנשי סגולה, אנשי "אשכול" שאחדו בתוכם תורה ומדע שהקימה יהדות זו מחדש. מפעל זה שינה לא רק את פני היהדות הגרמנית כי אם נתנה כוון אחר למהלך תולדתינו באירופה. לולא מפעלם של הירש וחבריו היתה יהדות אירופה מתחלקת לשני שבטים. היהדות הנאמנה במזרח ויהדות רפורמה שבמרכז, באשכנז היתה כובשת את קהלות צרפת ואיטליה שעמדו על פרשת דרכים והיתה משפיעה בהרבה על הקהילות באוסטריה ובמורביה.
הקהילות החרדיות שנבנו מחדש בגרמניה הצילו את יהדות אירופה המערבית מכליון. הם שמשו חיץ להתפשטות הרפורמה וגשר להשפעת יהדות המזרח הנאמנה על קהילות רבות במערב…
* * *
נחזור לעיננו הראשון.
זכו רבינו סעדיה גאון, רבינו בחיי, רבי יהודה הלוי והרמב"ם שקמו גואלים לספריהם להריקם מלשון ערב לשפת עבר, קמו משפחת התיבונים ואחרים והתמסרו למלאכת התרגום.
לא זכו רבים אחרים, וספריהם שנכתבו בשפת המדינה בתוכה גרו ואבדו מאתנו ברבות הימים כאשר לא היו נפוצים בין כל חלקי העם.
לא זכו כתביהם של גדולי אשכנז של הדורות הראשונים שיתורגמו לעברית. הננו מתכוונים פה בעיקר לספרי הרב הירש במיוחד לפרושו על התורה.
הירש לא היה רק נועם, פרשן, מארגן ומחנך גדול כי אם גם תלמיד חכם מובהק. פירושו לתורה מכיל חוץ מפירושי ספורי ומצוות התורה פירושי שיטות הראשונים בהרבה הלכות וישובים של פסקי הרמב"ם.
כל אלה שקראו ספריו הושפעו מהם בהרבה. מתקרב יום השנה למותה של שרה שנירר, אם "בית יעקב". המגע עם ספרי הירש בהיותה בוינה בימי המלחמה העולמית הראשונה המריצה את שרה שנירר ע"ה להקים את בית יעקב.
תרגום ספרי הוגי הדעות הדתיים ורבי אשכנז בדורות האחרונים לעברית – גם זה הוא אחד מהתפקידים החשובים של שרידי יהדות זו.
היצירה הרוחנית של היהדות החרדית באשכנז היא רבת גוונים. המאבק התמידי על קדשי האומה בו היתה נתונה לא נתן לה לשקוט על שמריה. פרי מאמציה לפרוץ לה דרך בתרבות הנכר שהקיפתו הם לתפארת כל האומה כולה.
יהדות אשכנז נתנה לעם כולו, הוגי דעות דתיים מקוריים. דורות רבים ישתו עוד ממעינותיהם של הרב הירש, נתן בירנבוים ואחרים.
מתוך יהדות זו יצאה שורת אנשים טבולים בתורת וחכמת ישראל בכל הדורות ואמונים על שיטות המחקר המדעי החדישות, שקדשו מלחמה על מבקרי המקרא והמסורת. יזכר פה רק הרב דוד צבי הופמן שכמה מספריו החשובים כבר תורגמו לעברית.
נצורות פעלה בשטה הדרוש. כבר העירו כי אם הדרשה החדישה בבית הכנסת הונהגה בראשונה על ידי הרפורמים הפכה לאחד מכלי הזיין החשובים ביותר של היהדות החרדית באשכנז. דוקא מתוכה יצאו גדולי הדרשנים בדורות האחרונים. נזכרים אנו בחכם ברנייס מהמבורג, הרב הירש, מיכל זקס ונחמיה צבי נובל. נוסיף על הרשימה גם שמו של נח מנהיימר יליד קופנהגן ודרשן בוינה. זה האחרון אמנם נטה בראשונה לרפורמה אולם אחר כך נלחם נגדה. הוא שהציג את הרב הירש לפני עדתו בניקולסבורג כאשר נקרא לכהן בתוכה בתור רב מדינה של מורביה ושלזיה. מנהיימר גם השתדל אצל הממשלה בוינה שלא תסגיר את רבי ישראל מרוזין שמצא לו מקלט בגליציה מפני רדיפות הצר, לשלטונות הרוסיים.
אלו הם רק מעטים מן השמות המזהירים בשמי היצירה הרוחנית של יהדות אשכנז החרדית.
יהדות אשכנז חרבה. שרידיה מפוזרים בכל עבר ופינה. אך אוצר רוחני יקר וגדול, ירושה מאבותיו, שמור הוא בידי דור אחרון זה ומתפקידו הוא לגאול אותו מחבלי השפה הזרה בה הוא נתון ולמסור אותו לאומה כולה.
ט. פרשל מתוך "המודיע" כ"ג אדר א' תשי"ד.