(שיחה עם הרב יהושע הוטנר)
בגליון ניסן תשס"ד כתבו ידידי מכובדי הרב ראובן שיפנסקי והרב יהודה דוד בלייך דברים לזכרו של הרב ישראל שציפנסקי, ז"ל, מחברם של ספרים חשובים ועורך "אור המזרח" (תשכ"ח – תשנ"ט).
הוזכרה השתתפותו של הרב שציפנסקי באנציקלופדיה התלמודית. יורשה לי למסור לקוראי "אור המזרח" עד כמה החשיבו ראשי האנציקלופדיה את ידיעותיו הרבות של הרב שציפנסקי וכמה היתה יקרה בעיניהם כתיבתו.
"הרב שציפנסקי היה קשור לאנציקלופדיה כארבעים שנה", שח לי הרב יהושע הוטנר, מנהל האנציקלופדיה התלמודית. "בתקופה זו תרם לאנציקלופדיה כחמישים ערכים חשובים, מהם ארוכים מאד. חלקם נדפסו בכרכים שכבר הופיעו. השאר עתידים להדפס בכרכים הבאים. הכרך הראשון בו נדפסו מדבריו היה הכרך הי"א שהופיע בשנת תשכ"ה".
"אינני זוכר מקרה בו הצעתי לו לכתוב ערך על ענין מסויים והוא היה מהסס לקבל עליו את המשימה, באשר היה מסופק אם יעלה בידו לכנס כל החומר הדרוש."
המשיך הרב הוטנר, "הוא היה בקי גדול והתמסר ברצון רב לכתיבת כל דבר שנתבקש ממנו. הוא לא היה רק ידען אלא גם "חפשן", כלומר, ידע לחפש. כל הערכים שכתב היו מלאים וגדושים ידיעות, הרב זוין היה שמח עליהם והיה משבחם עד מאד."
"באנציקלופדיה שלנו לא חתומים שמות המחברים על הערכים שכתבו, כי הדברים לא נתפרסמו כפי שיצאו מתחת קולמוסיהם של הכותבים. הם עברו עריכה קפדנית. חלו שינויים, לא רק בתוכן אלא גם בצורה. נשתנו מבנה הערכים, סדר הדברים, סגנונם ולשונם, ועוד. הרב זוין אדריכלה ועורכה הראשי של האנציקלופדיה ויוצר סגנונה הבהיר והנהיר, כתב מחדש בכתב ידו, מראשם עד סופם, כל הערכים של הי"ד הכרכים הראשונים, על פי הטיוטות שנערכו על ידי חברי המערכת. בשנת תשל"ד חלה הרב זוין והיה מוכרח למשוך את ידו מכתיבתם מחדש של הערכים. מאז משמשים הערכים של י"ד הכרכים הראשונים דוגמא ומורה דרך לעובדי האנציקלופדיה לכתוב ולערוך ערכים חדשים. אמנם, בתחילה לא היו בטוחים כי חבר העובדים יצליח ללכת בעקבות הרב זוין ליצור ערכים בדמותם של אלה שהוא כתב מחדש. הם הצליחו עד מאד. כשהופיע הכרך הט"ו לא ניכר הבדל בינו לכרכים הקודמים. הרב זוין היה מלא שמחה. הוא הריץ מכתב להרב הוטנר ולחברי המערכת בו הביע להם תודתו על שהוציאו מתחת ידו דבר מתוקן כהלכה."
והרי המכתב:
ב"ה, יום ג' ער"ח מנחם אב תשל"ו
לאהובי ידידי ויקירי הרב יהושע הוטנר שליט"א,
ולכל הרבנים חברי המערכת של האנציקלופדיה שליט"א,
אין די באר גודל השמחה שקבלתי אמש ע"י ידידינו הרב הוטנר שליט"א בקבלי ממנו את הכרך החדש, הט"ו, של האנציקלופדיה התלמודית כלול בהדרו ביפיו הפנימי והחיצוני. והנה אני בטבעי אינני סנטימנטלי ואיני יכול להביע במו פי את הרגשות שבלב, אבל גדולה מאד השמחה שבלב, ויישר כחכם, אהובי וחביבי, שהוצאתם מתחת ידכם דבר מתוקן כהלכה. ויהי רצון שנזכה כולנו לראות בהופעת הכרכים הבעל"ט תמידים כסדרם. והנה המכתב הזה אני כותב לכבודכם בעצם כתב ידי, אבל מכיון שסוף סוף קשה עלי הכתיבה מוכרחני לקצר ולסיים בברכת אחים וידידות אמת לכולכם. ובתקוה שנתראה מחר אי"ה בבית הנשיא.[1]
שלכם באהבה רבה,
שלמה יוסף זוין
"הסברתי לך למה לא חתומים באנציקלופדיה שמות המחברים על הערכים אך אין סיבה לא לפרסם את שמותיהם של כותבי הטיוטות (הנוסחים הראשונים של הערכים)", אמר הרב הוטנר. "הנה השמות של כמה ערכים, שכבר נדפסו, שהרב שציפנסקי עמל עליהם: "חובה, מצוה, רשות", "חרם דרבינו גרשום", "טובי העיר", "יאוש שלא מדעת", "יום טוב שני של גליות", "יובל". צא ובדוק ערכים אלה, שעוסקים בשטחים שונים של ההלכה, ותגלה כמה יגיעה וידע השקיע בהם מי שכינם וסידר אותם לראשונה."
***
הרב הוטנר היה מעודד ומחזק את ידיו של הרב שציפנסקי לא רק בעבודותיו למען האנציקלופדיה, אלא גם בדברי מחקר אחרים. כאשר שמע שהרב שציפנסקי כותב על התקנות של חכמי התלמוד, הציע לו להרחיב את היריעה ולדון גם בתקנות שלאחר תקופת התלמוד עד הדורות האחרונים. בספרו הגדול "התקנות בישראל" (חלק ד', בהתחלה) כותב הרב שציפנסקי: "יבורך בין היתר הרה"ג ר' יהושע הוטנר שליט"א מירושלים, העומד על יד הגה האנציקלופדיה התלמודית מיום היווסדה ומשמש רוח החיים בה כל הימים, הוא הפנה את תשומת לבי לפני שלושים שנה לנושא התקנות שאחרי חתימת התלמוד…[2]
***
רצוני עוד להעיר כי הרב שציפנסקי השתתף בשבועון "די אידישע וואך" שיצא בניו יורק בשנים תשי"ז – תשכ"א בעריכת ד"ר הלל זיידמן. לעיתון היה גם מדור עברי והרב שציפנסקי תרם לשבועון מאמרים ביידיש ובעברית. כותב הטורים האלה שימש תקופה מסויימת עוזרו של ד"ר זיידמן בעתון. באותו זמן התידדתי עם הרב שציפנסקי. הידידות נמשכה עד שהוא נלקח מאתנו.
תנצב"ה.
מתוך
- אור המזרח, שנה נ גיליון ג-ד, ניו יורק, ניסן תשס"ה, עמ' 191 ואילך
- אור המזרח, שנה נ גליון ג-ד, ניו יורק, ניסן תשס"
[1] ביום ד' ר"ח מנחם אב תשל"ו, ערך הנשיא ש"ז שזר לכבוד הרב זוין, לרגל הופעת הכרך הט"ו של האנציקלופדיה, מסיבה גדולה בביתו, בה השתתפו רבנים ותלמידי חכמים מחוגים ונים, בתוכם הרבנים הראשיים והרבנים הראשיים לשעבר.
[2] גם בהקדמתו לספרו "שארית ישראל" כותב הרב שציפנסקי בשבח הרב הוטנר.