הרב דר. יחזקאל אפשטיין ז"ל מלונדון

(שנה למותו)

1.
בימים אלה תמלא שנה לפטירתו של הרב דר. יחזקאל אפשטיין שהיה במשך שנים רבות מרצה ולאחר מכן מנהל של "ג'וס קוליג'" בלונדון. אך לא משרות הוראה אלה הם אשר הנחילו לו פרסומו הרב בעולם היהודי ומחוצה לו, אלא פעילותו תספרותית הענפה.
אפשטיין שהיה יליד קובנה ובגיל שבע-עשרה הגיע לאנגליה, היה המפרש והמסביר הגדול של היהדות בשפה האנגלית. ספריו, הכתובים בסגנון בהיר, מקנים לקורא ידיעה טובה והבנה רחבה ביהדות המסורתית. הוא היה איש מדע וגם סופר. כאיש מדע לא הירבה במליצות אלא דן בכל ענין מתוך ידיעה מעמיקה – וכסופר ידע להביע דעותיו באופן נאה ובהיר ביותר. היה זה בשל אמנותו הגדולה בהסברת היהדות, שאפשטיין נתבקש על ידי מולי"ם לא-יהודים לכתוב מאמרים וספרים על היהדות בשביל הקורא הלא-יהודי. בין היתר כתב את הערך "יהדות" בשביל ה"אנציקלופדיה בריטניקה".
אין כאן המקום למנות כל ספריו של אפשטיין בשטח הסברת היהדות. נסתפק בציונם של אחרים. Judaism שהופיע בראשונה בשנת 1939 בסדרת Great Religions of the East, ונדפס מחדש בשנת 1945, זכה לתפוצה רבה. למהדורה השניה של ספר זה, שהיה מיועד בראש וראשונה לקורא הלא-יהודי, הוסיף "סוף דבר", בו תיאר חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השניה, וקרא לאומות לעזור לשקום העם בארץ האבות. היה זה אופייני לאפשטיין, שהיה ציוני נלהב ובימי מלחמת העולם הראשונה התקרב להרב א. י. קוק שבאותו זמן עה בלונדון.
בשנת 1948 פירסם The Jewish Way of Life בו הסביר את תורת המוסר של היהדות. מעין המשך לו משמש The Faith of Judaism (תרגום עברי בידי גאולה בת יהודה: "אמונת היהדות לאור בעיות ימינו", מוסד הרב קוק תשכ"א). בספר זה מתגלה אפשטיין לא רק כבקי גדול במקצועות רבים של הספרות היהודית ובספרות המדעית והפילוסופית של ימינו, אלא כהונה דעות מעמיק ומקורי. בספר הראשון תיאר מוסר היהדות, וכאן הוא משתדל להסביר האמונה הדתית אשר בחיקה נולד אותו מוסר ועל ידה הוא נישא.
כדי לתת לקרוא מושג על הספר The Faith of Judaism, נרשה לעצמנו להעתיק כאן כמה דברים מתוך ההקדמה, בה מסכם המחבר תוכן ומגמת הספר.
הדברים ניתנים לפי התרגום המצויין של גאולה בת יהודה.
"ספר זה הנו נסיון לתאר אמונת היהדות לאור המדע המודרני ותוך זיקה לבעיות ימינו. המגמה היא לתת הסבר ראציונלי של עיקרי הדת היהודית ולהצביע על ערכם הקיים ושייכותם המתמדת לחייו הפרטיים והצבוריים של היהודי בתקופתנו…
"ראוי לציין בפתח הדברים כי כותב הטורים אינו מחסידי הזרמים האנטי-אינטלקטואליים והאכסיסטנציאליסטיים, המאפיינים רבים ממחקרי הדת היהודית בזמננו. להיפך, הוא משוכנע א.) הואיל והיהדות היא דרך הנהגה לחיי יום יום, חייבת האמונה, עליה היא מבוססת, להתקבל על הדעת ולהתאים לדרישת השכל הטבוע ביסודו של טבע האדם. וב.) הואיל והיהדות תובעת נאמנות מצד האדם מישראל לא כיחיד סתם, אלא כבן לעמו, אי-אפשר לבסס את אמיתת אמונתה על החיה אישית סוביקטיבית גרידא, אשר רגשותיו ושאיפותיו של האדם הם מניעיה היחידיים, אלא מן ההכרח לבקשה בהתגלות אלוקית אוביקטיבית בהיסטוריה המשותפת לכל ישראל.
"המתכונת הכללית של הספר היא כדלקמן: פרק א' שדינו כמבוא, מסביר הצורך בהגדרה מחודשת של היהדות. הפרקים ב' ג' מעריכים את חשיבותה של הדת בכלל לחיזוק המוסר הציבורי והאישי, ולהגברת הסיפוק בחיי האדם. הפרקים ד'-ז' דנים באופיה המיוחד של הדת היהודית וביסוד ההתגלות שבה. הפרקים ח'-ט"ו כוללים הרצאה והגנח שיטתית על עקרונות היסוד של אמונת היהדות האורמודוכסית, בהתאם לסגנון תקופתנו ולמושגיה".
ספרו האחרון בשטח הסברת היהדות היה “Judaism, A Historical Presentation” שהופיע שלוש שנים לפני מותו בהוצאת ספרי-הכיס של פנגוין והופץ ברבבות טפסים. בספר זה מעביר המחבר נגד עיני הקורא התפתחות היהדות ותורותיה על רקע של ארבעת אלפים שנה של היסטרויה יהודית, מאברהם באור כשדים עד הקמת מדינת ישראל בימינו. הוא מתאר את אמונות ועקרונות היהדות, וההשפעות והתנועות הרוחניות שתרמו לעצובה, ומיחד את הדיבור על האישים – נביאים, חכמים, רבנים, פילוסופים ומקובלים אשר צרו את דמותה.
ספר זה נקרא בענין רב לא רק על ידי הקורא הכללי, אשר בשבילו נכתב, ולא רק על ידי היהודי הרוצה ללמוד על עמו ותורתו, אלא גם על ידי חוקרים הבקיאים היטב בנושאים הנדונים בו. דווקא אלה באשר הם מכירים החומר הרב, עליו היה צריך אפשטיין להשתלט, לא יחדלו להתפעל ולהתפלא על אמנות הסברה ועל כושר הבטוי הרב של המחבר.
2
כל הספרים האלה מהווים רק חלק מעבודתו הספרותית הענפה. גולת הכותרת של מפעליו הספרותיים היא בודאי עריכתו של הוצאת סונצינו של תרגום התלמוד לשפה האנגלית שיצא בשלושים וחמשה כרכים בין שנות 1952-1935.
אין מן הצורך להרבות כאן בדברים על התרגום המשובח שזכה לתפוצה רבה. אפשטיין היה עורכו הראשי הוא כתב המבואות לסדרים השונים, בדק את התרגומים והוסיף עליהם הערות שיש בהם משום תרגום אלטרנטיבי או באור היסטורי או גיאוגרפי.
3
מלבד אלה עסק גם בשדה חכמת ישראל. הספרים על החומר ההיסטורי לתולדות היהודים שבתשובות הרש"א ובתשב"ץ (שמעון בר צמח דוראן), שניהם באנגלית, כתב בשנים הראשונות לעבודתו המדעית והספרותית. בשנים שלאחר מכן כתב מסות ומחקרים על הרמב"ם, יהודה הלוי, "ספר החינוך" ועוד.
הוא כתב גם חוברות על "התחוקה הסוציאלית בתלמוד" ועל הרב קוק, אותו הכיר, כאמור, מקרוב, ועל ידו גם הוסמך. לעת מצוא כתב מאמרים על חכמי ישראל שפעלו באנגליה (ממאמרים אלה תורגמו על ידי כותב הטורים ופורסמו ב"חכמת ישראל במערב אירופה", בעריכת דר. ש. פדרבוש, ניו-יורק, תשי"ט, עמ' 58-53, 501-491. דרך אגב: באותו ספר עמ' 527-502 נמצא "מאמר כולל" הנושא בטעות שמו של אפשטיין. ה"מאמר כולל" שהיא קומפילציה אינה משלו).
4
בסוף ימיו נטל על עצמו לעמוד בראש מפעל ספרותי חדש. להיות עורכה הראשי של המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה התלמודית היוצאת בירושלים.
לפני שלוש שנים ביקר הרב יהושע הוטנר, המנהנל הכללי של האנציקלופדיה התלמודית בארצות הברית. הוא הביא עמו הצעה להוציא מהדורה אנגלית של האנציקלופדיה ולפי בקשתו תרגם כותב הטורים ערך אחד. הרב הוטנר לא מצא כאן העדוד שציפה לו, אך לא התיאש, ובדרך שובו לארץ סר ללונדון ודן עם אפשטיין בדבר. הלה התלהב מן ההצעה והתמסר לעבד תוכנית מפורטת של תרגום והסברה. במשך השנתיים התווה את קוי היסוד של המהדורה האנגלית וערך חלק חשוב של הכרך הראשון. אפשטיין – שבינתים ביקר בארץ – נקשר בקשרי ידידות אמיצים להרב שלמה יוסף זוין, עורך האנציקלופדיה, אשר העריך אותו במאד מאד, ולהרב יהושע הוטנר.
אשתקד, שבועיים לפני חג הפסח קבלתי מירושלים הדוגמאות המודפסות הראשונות של המהדורה האנגלית, יופי הסגנון ובהירות ההסברה עוררו התפעלות. כמה ימים לאחר מכן נתקבלה הידיעה המעציבה על מותו של אפשטיין.
המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה התלמודית, אשר העבודה עליה נמשכת, תהיה ציון נוסף לזכרו הברוך של אפשטיין
5
הוא היה צנוע ועניו וקיבל כל אדם בסבר פנים יפות. אך הוא ידע גם להיות תקיף. ותקיף היה האיש, אשר בנעוריו למד בישיבת פרסבורג, בעמידתו על משמרת היהדות המסורתית.
בית אב היה למדותיו התרומיות.
אביו היה סנדלר, סנדלר מוקיר רבנן. כאשר זקן בקשוהו בניו לחדול ממלאכתו והם יפדנסוהו בכבוד. האב נטל התמיכה שנתנו לו בניו ומסרה לתלמידי חכמים עניים – ובעצמו התפרנס ממעשי ידיו *.
בן ששים ושמונה היה אפשטיין במותו. הוא השאיר אחריו רעיתו הנאמנה (היא אשתו השניה, אשתו הראשונה מתה עליו צעירה לימים), בת יחידה ושני בנים מלומדים, יעקב ושמואל. אחד מהם עסק לפחות לשעה קלה במעשי-אביו, בתרגום. בשנת 1945 הופיעה בלונדון חוברת How can we remain silent? היא הוצאה על ידי המפלגה הרביזיוניסטית והכילה קטעים מתורגמים מנאומיהם של אנשי לח"י – שהיו הראשונים שנדונו – לפני בתי הדין הצבאיים בארץ ישראל, ודו"ח על פעולות המחתרת העברית.
הנאומים תורגמו על ידי שמואל אפשטיין וכותב הטורים ואנחנו עשינו עבודה זו בביתו של אפשטיין, בו ערך את תרגום הש"ס לאנגלית.
"אור המזרח"
ניסן תשכ"ג

*הדברים על אביו של אפשטיין שמעתי מפי הרב ירוחם ליינר שליט"א.