בהערה שנתפרסמה בעתוננו בשבוע העבר מנסה מר ח. לשץ למצוא מקור למסורת יהודי תימן כי בימי המשיח "יתקע זרובבל בן שאלתיאל בשופר ויקבץ נדחי ישראל". מסורת זאת באה לבטויה בתפלה תימנית הנאמרת אחרי תקיעת השופר בראש השנה וגם נזכרת בספר המקאמות התימני "ספר הגלות והגאולה" לרבי סעדיה בן יהודה מנצורה. מר לשץ לא הצליח למצוא את המקור.
בהערכתי את מהדורת "ספר הגלות והגאולה" ("חרות" 29.6.1956) הצבעתי על מקור מסורת זו במדרש שנשתמר לנו בספר "ערוגת הבושם" לרבי אברהם עזריאל מזקני ביהם.
שם מובא (ע' 212, הוצאת מקיצי נרדמים, תרצ"ט): לעתיד לבא הקב"ה קופלו וגוללו (את השמים) כמין שופר ונותנו ביד זרובבל ותוקע ג' תקיעות, אחת לתחית המתים, ואחת לקבוץ גלויות, ואחת ליפרע "מאדום".
כן הצבעתי שם על המובא בתשובת רב האי גאון על הישועה. שם נזכרת תקיעת זרובבל בעת תחית המתים (ראה "אוצר הגאונים" לסוכה ע' 74).
הבאותיו של מר לשץ אינן לענין, ההערה איננה נכונה ומיותרת.
"חרות"
10/12/1956