על הלנה רומרו
פגשתי אות בפעם הראשונה לפני כשנתים וחצי.
ביקרתי במכון Aria Montano במדריד. מכון זה, הנקרא על שמו של חוקר תנ"ך ספרדי בן המאה הט"ז, נוסד לפני כארבעים שנה על ידי ממשלת ספרד, והוא עוסק בחקר השפה העברית, המסורה, תרגומי התנ"ך ותולדות היהדות הספרדית. במשך השנים הרבות של קיומו הוציא ספרים רבים, בהם חיבורים על משוררים, הוגי-דעות ואנשי מדע עבריים בני ספרד, ומחקרים על השכונות היהודיות שהיו קיימות בארץ זו ועל כתובות עבריות עתיקות שנשתמרו בה. המכון גם מוציא כתב-עת בשם "ספרד", בו משתתפים גם חוקרים מחוץ למדינה.
מייסדו ומנהלו של המכון היה פרופ' Francisco Cantera Burgos. אחרי מותו לפני זמן לא רב נתמנה במקומו פרופ' Lacave Riano Jose Louis.
בהעדרו של המנהל מן המכון – הוא הירצה אותה שעה באוניברסיטה של מדריד – שוחחתי עם ד"ר יעקב חסן, יהודי יליד סאוטה במרוקו הספרדית, הנמנה על צוות חוקרי המכון ואשר שדה מחקרו המיוחד הוא ספרות לאדינו. הוא סיפר לי על עבודת המכון בכלל ועל עבודתו בפרט – יש לו בכתובים ספר גדול Coplas de Purim, על שירים וחרוזים בלאדינו שנתחברו לכבוד פורים. הוא גם מסר לי כי המכון עומד להוציא בנוסף ל"ספרד", כתב-עת שיהיה מוקדש כולו לחקר היהדות הספרדית ויצירותיה הספרותיות, ושהגליון הראשון כבר נמסר לדפוס.
שוחחנו בעברית. כאשר סיימנו שיחתנו והתכוננתי לקום ולהיפרד ממנו, הצביע איש-שיחי לעבר אשה צעירה, שישבה ליד שולחן לא רחוק ממנו, ואמר: "אף גברת זו מדברת עברית."
היתה זו הלנה רומרו. גם היא, בדומה לד"ר חסן, עוסקת בספרות לאדינו. התעניינותה גדולה במיוחד במחזות תיאטרון בשפת לאדינו של יהודי הבלקנים.
שאלתיה אם היא יהודיה. היא ענתה בחיוב. איפה נולדה? לא העליתי על הדעת שהיא ילידת ספרד, הרי עוד לפני כעשרים וחמש שנה היה מספר היהודים בספרדי מעט מאד, וחיי-תרבות יהודיים לא היו קיימים כלל וכלל. רבה היתה, על כן, הפתעתי כאשר הלנה אמרה לי שהיא נולדה במדריד. הפתעתי גדלה עוד יותר, כאשר ד"ר חסן התערב בשיחתנו, וסיפר לי כי הלנה היא גיורת והיא רעיתו.
"נמשכתי לספרות לאדינו הרבה זמן לפני שהתגיירתי ונישאתי ליעקב," סיפרה הלנה. היא הוסיפה שהיא מתעניינת גם בשירה העברית של ימי הבינים, תירגמה משירי ר' שלמה אבן גבירול לספרדית, וכי התרגום עומד להופיע בקרוב.
2.
בשנה שעברה הייתי שוב בספרד. רוב הזמן עשיתי בערי המדינה, ורק ימים אחדים ביליתי במדריד. ביום האחרון – כמה שעות לפני שיצאתי מן המדינה – ביקרתי שוב במכון, השוכן ברחוב לא רחוק מן ה"פראדו," מוזיאון האמנות הנודע של הבירה הספרדית.
שוב פעם שוחחתי עם ד"אר חסן. בינתים הופיע הגליון הראשון של Estudios Sefardies, כתב-העת החדש עליו סיפר לי ד"ר חסן בפעם הקודמת. נמצא בו מחקר גדול – עבודתם המשותפת של יעקב והלנה – על קינות לט' באב בלשון לאדינו. המחקר המשתרע על כששים עמודים שופע בקיאות רבה. יש בחוברת גם דברים אחרים משני החוקרים. מתוך עיון בכתב-עת התברר לי כי עורכו אינו אלא ד"ר חסן. הוא לא הזכיר דבר זה אף במלה, לא בשיחתנו הראשונה ולא בשנייה.
שוחחנו רבות. בשיחתנו למדתי כי אפשר לשבת במדריד ולדעת על המתרחש במדעי היהדות בכל מקום, להכיר את הפירסומים האחרונים היוצאים בירושלים, ניו-יורק ועוד. אמנם ד"ר חסן הוא חוקר בעל ידע רב אשר עיניו פקוחות על כמה שטחים.
למדתי גם יותר על הלנה רומרו.
היא למדה עברית וערבית באוניברסיטה של מדריד. בשנת 1964, אחרי שסיימה את לימודיה לקבלת התואר מ. א. בשפות שמיות, החלה לעבוד במכון. היא התעניינה בתולדות יהודי ספרד – עבודת-הגמר שלה לתואר מ. א. דנה בשכונות היהודיות שהיו קיימות באזור טולידו, והיא זכתה בפרס על מחקר זה – ברם לאחר מכן נמשכה לחקר ספרות לאדינו. בעזרת מילגה מטעם משרד החוץ הספרדי ביקרה בתורכיה.
"הלנה עסקה בקושטא ברישום הפירסומים בלאדינו הנמצאים באוצר הספרים של בית-הדין הרבני," אמר ד"ר חסן.
הזכרת אוצר הספרים של בית הדין בקושטא העלתה בי זכרונות על ביקורי הראשון בעיר זו ב-1950. ניגשתי לבנין בית-הדין. הרב רפאל סבן, הרב הראשי המנוח, הביא אותי לחדר מלא ספרים, והראה לי דפוסים נדירים.
הלנה יצאה גם לארץ ישראל ולמדה מדעי היהדות האוניברסיטה העברית.
בשנת 1974 התגיירה בפריס. חבר בית-הדין, הרב א. גוגנהיים ז"ל, רב חרדי, הכיר כנראה מיד מי היא שבאה לפניו, והוא הסכים לגייר אותה, אחרי שיחה קצרה עמה.
"הוא שוחח עמי רק רגעים אחדים," מספרת הלנה. "שוחחנו בעברית. הרב שאלני אם יהודי ספרד שומרים שבת. השבתי כי אצלנו במכון אין עובדים בשבת, והוא שאלני עוד כמה שאלות על ספרד. טכס הגיור עצמו נמשך, כמובן, יותר זמן."
בשנת 1975 נישאה ליעקב.
הלנה השתתפה בקונגרסים למדעי היהדות שהתקיימו בירושלים ב-1969 ו-1973 ונטלה חלק בקונגרס הבינלאומי ה-12 של חוקרי שפות רומניות שנערך בבוקרסט ב-1968.
היא פירסמה מאמרים ומחקרים בבמות שונות. ב"ספרד" הופיעו בין היתר מעט מעבודתה על השכונות היהודיות באזור טולידו, תאורן של שתי כתובות מצבות יהודיות שנמצאה בפרגמון באנטוליה, ודברים על התיאטרון בשפת לאדינו. ספרה הגדול על נושא זה El Teatro de los Sefardies כבר נגמר, ומקווים למסור אותו לדפוס בקרוב.
ומה בדבר ספר התרגומים של שירי ר' שלמה אבל גבירול? הספר כבר יצא. הראו לי אותו. כרך בן כמה מאות עמודים. ערוכים זה מול זה המקור העברי והתרגום הספרדי. בספר גם הערות מאת המתרגמת והקדמה מאת דן פגיס.[1]
הייתי דחוק מאד בזמן. הגיעה השעה לצאת לשדה-התעופה ואסור היה לי להתעכב יותר, אך לא רציתי לעזוב את המכון מבלי לקרוא יחד עם הלנה כמה מתרגומיה. קראנו התרגומים של שני שירים, שתים מקינותיו של ר"ש אבן גבירול על פטירתו של רב האי.
בצרון
[1] Selomo Ibn Gabirol, Poesia Secular. Prologo Dan Pagis Seleccion, Traduccion y Notas Elena Romero. Edicion Bilingue Ediciones Alfaguara, Madrid, 1978.