ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים (ויקרא כ"ג, מ'). – האדם נפעל כפי פעולותיו שיעשה תמיד, ורעיונותיו וכל עשתונותיו נתפסות אחרי פועל ידיו, אם טוב ואם רע, ועל כן, כיון שרצה המקום לזכות את עמו ישראל אשר בחר, הירבה להם מצות להיות נפשם מתפעלת בהן לטובה תמיד כל היום…
וכמו כן מצות הלולב עם שלושת מיניו מזה השורש הוא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני-אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וציווה הא-ל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו, ובהיות השמחה מושכת את החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלוהים בעת ההיא, ציוונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כל כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו. והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח כמו שהעת עת שמחה, כי צדק על אמרי פיו, ידוע מצד הטבע כי ארבעת המינים כולם משמחי לב רואיהם.
ועוד יש בארבעה מינים אלו עניין אחר, שהם דומים לאיברים שבאדם היקרים, שהאתרוג דומה ללב, שהוא משכן השכל – לרמז שיעבוד את בוראו בשכלול, והלולב דומה לשדרה, שהוא העיקר שבאדם – לרמז שישייר כל גופו לעבודתו ברוך הוא, וההדס דומה לעינים – לרמז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו, והערבה דומה לשפתיים, שבהן יגמור האדם כל מעשהו בדיבור – לרמז שישים רסן בפיו ויכוון דבריו ויירא מהשם אף בעת השמחה (ספר "החינוך", ועיין ויקרא רבה פרשה ל', י"ג).
*
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (שם, שם, מ"ב). – ציווה אותנו שנצא מבית-קבע, אשר אנחנו יושבים בו כל השנה, לשבת בסוכה, שהיא דירת-עראי ותחת אוויר השמים, הפך מה שעושים אז כל העולם כי הם נאספים מהשדות או מהחצרות אל בתים ספונים בארז.
כלומר: צאו מאיצטגנינות שלכם אשר אתם חושבים להסתופף בבתים טובים אשר בניתם ובואו וחסו בצלי… יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר לכסף לכסף ואשר לזהב לזהב, סחורות ורוב תבואות וכל מידי דאיקרי נכסים, ויצאו על סוכה קטנה זו אשר אין בה רק ארוחת יום ביומו, ועל הרוב מיטה ושולחן וכיסא ומנורה.
והיא התעוררות נפלאה שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקנינים כי דיי בהכרחי לבד, כל ימי היותו בפרוזדור הזה כמו שאומר התנא (אבות פ"ד, מכ"א) העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא… (עקידת יצחק לר' יצחק עראמה, שער ס"ז).
*
פעם בהושענא רבה לאחר חיבוט הערבה אמר רבי מרדכי מליאחוביץ: נקטינן: מנהג מבטל דין. אם כן יבוא מנהג חיבוט הערבה ויבטל כל הדינין (גזירות רעות) מישראל.