א
ספרון שגודלו ככף היד, אבל כשאתה מחזיקו בידך דומה עליך כאילו הרבה כפות-ידיים מושטות לקראתך. ברכת שלום היא מאחים רחוקים.
לוח של יהודי גרמניה המזרחית.
כ-1500 יהודים יושבים היום במדינה זו. מפוזרים הם על פני ערים ועיירות שונות. רובם ככולם רחוקים הם ממורשת האומה, ורבים מהם מעולם לא ידעו עליה הרבה, – אולם נראה, שאת המעט שבידם הם רוצים לקיים. מגילויי שאיפתם זו הוא הלוח שלפנינו.
קיבלנו אותו מידו של הרב אליהו כ"ץ, רבה של סלובאקיה, שבא לביקור קצר לניו-יורק. הוא שערך את הלוח הזה.
ב
מה לרבה של סלובאקיה וליהודים של גרמניה המזרחית? מעשה שהיה כך היה. לפני ארבע שנים נתבקש הרב כ"ץ מאת בית הוצאת ספרים לדברי אמנות בליפסיאה (=לייפציג) לקבל עליו את עריכתה של מהדורה מצולמת של הדפים המצוירים ממחזור בן מאת הי"ג, השמור במוזיאון של אותה עיר. הוא נענה להזמנה, ולרגלי עבודתו זו היה בא לעיתים לגרמניה המזרחית.
בביקוריו נפגש עם שרידי היהודים שבמדינה, והם ביקשו ממנו לסייע עמהם בחיזוק אורח-החיים היהודי בתוכם. בכלל שאר דברים ביקשו ממנו למול את בניהם הנולדים להם.
הרב כ"ץ הוא המוהל היחיד בצ'כוסלובאקיה, ועתים הוא מיטלטל שעות מרובות בדרכים, כדי להכניס תינוק יהודי בבריתו של אברהם אבינו. הוא נענה גם לבקשתם של יהודי גרמניה המזרחית, וכשהוא מזדמן לביניהם הוא מל את ילדיהם.
הרב כ"ץ הוא גם עורכו של הלוח ליהודי צ'כוסלובאקיה, היוצא בהשתדלותם המשותפת של ועדי הרבנים של בוהמיה, מוראביה וסלובאקיה. כששאלו ממנו יהודי גרמניה המזרחית להכין לוח גם בשבילם, עשה את חפצם, וזו השנה השלישית שהם מוציאים לוח משלהם.
הלוח מחזיק למעלה מ-120 עמודים. הוא נדפס על נייר לבן משובח ומכורך בכריכה גמישה ויפה. הוא נדפס ב-300 עותקים בקירוב.
ג
הלוח שערך הרב כ"ץ, הוא לוח יהודי מסורתי לכל פרטיו ודקדוקיו. נרשמו בו לא רק השבתות והמועדות וימי הצומות, אלא גם פרשיות השבוע והפטרותיהן, זמני כניסת השבת ויציאתה, שמותיהן של שבתות מיוחדות – פרשת שקלים, זכור, פרה, החודש, שבת הגדול, שבת חזון, שבת נחמו ועוד, וגם צוינו עשרת ימי התשובה, ימי העומר, ופרקי אבות לשבתות הקיץ, וכיוצא באלו.
לכמה יהודים בגרמניה המזרחית יש עניין בכל אלה הפרטים? הרי בימות החול אין מניין בכל המדינה. בשבתות נערכת תפילה בציבור בדרך קבע בשתי ערים בלבד: בברלין המזרחית ובליפסיאה. בשאר כל המקומות מניין מתלקט רק מתקופה לתקופה, בחגים או בהזדמנויות מיוחדות. ואף-על-פי-כן ראו מנהיגי הקהילה לפרסם את הלוח הזה על כל פרטיו. יתירה מזו. הרב כ"ץ ציין את זמני כניסת השבת ויציאתה לפי מקומה הגיאוגראפי של בראטיסלאבה עיר מושבו, והעיר להם לאנשי הקהילות בגרמניה, שעליהם לכוון את זמני השבת לפי השעות של שקיעת החמה במקומם, והללו טרחו וקבעו בלוח את הזמנים לפי המצב הגיאוגראפי של מקומם.
ניתנה בו בלוח גם טבלה מפורטת של תאריכי "בר-מצווה" לבנים המגיעים לפרק זה בשנת תשכ"ו. כמה בני-נוער יהודי ישנם היום בגרמניה המזרחית בסך-הכל? אולי יימצאו בה חמישים. וכמה מהם יגיעו לפרק ה"בר-מצווה" בשנה זו? אחד, שניים … חמישה? ואף-על-פי-כן שקדו מנהיגי הקהילות לפרסם גם טבלת "בר-מצווה" מפורטת, כדי שלא ייגרע חלקם במנהגי ישראל משאר קהילות.
ד
משתקף בלוח גם מקצת מהוואי המדינה. ראשי הקהילות של מזרח-גרמניה שקדו על כך, שמלבד החגים הנוצריים, שהם ימי שבתון במדינה, יירשמו גם תאריכים שיש להם משמעות פוליטית, בעולם הקומוניסטי בכלל או במדינת גרמניה המזרחית בפרט. כך צוינו התאריך של הסכם פוטסדאם של בנות הברית, יום תקופת השנה של המהפכה הרוסית, יום החג והמאבק הבינלאומי של הפועל, הוא 1 במאי, יום-השלום הבינלאומי, יום-האשה הבינלאומי, יום-הילד הבינלאומי, ימי הולדתם ומותם של מארכס, אנגלס ולנין, תאריך הירצחו של ארנסט טלמן (מנהיג הקומוניסטים הגרמנים בין שתי מלחמות-העולם) במחנה-ריכוז נאצי, יום הולדתו של ואלטר אולבריכט (ראש ממשלת גרמניה המזרחית), יום הזכרון לקרבנות הפאשיזם ועוד כיוצא באלה.
ראויים להיזכר התאריכים הבאים, שנרשמו בו בלוח: יום תקופת השנה של מרד גיטו וארשה, "ליל הבדולח" (הוא ליל הפרעות ביהודים של ה-9 בנובמבר 1938), יום פינויה של אושוויץ. (כאשר נסוגו הגרמנים ממחנה-המוות בלחץ הצבא הרוסי המתקדם ופינו ממנו רבבות אסירים, שרבים מהם נרצחו בדרך או צנחו מקור, אפיסת הכוחות וממהלומות שומריהם הגרמנים), יום השחרור.
ה
בפתח הלוח הקדמה מאת ד"ר ריזנבורגר, מי-שהיה מנהיגם הרוחני של יהודי גרמניה המזרחית עד לפטירתו באביב אשתקד. יש בו גם מאמר על השמיטה מאת הרב כ"ץ. שנת תשכ"ו היא שנת השמיטה, והמחבר מסביר לקוראי הלוח את משמעותה הסוציאלית של מצוות השמיטה, שטובה רבה בה לעני ולאביון. התורה מצווה על העזרה לעני, על פתיחת הלב והיד לקראתו, ומפקיעה את תוקפם של חובות-כספים. ברם רחוק ממנה הרעיון של שמיטת חובות-דמים. יש מדברים היום על התיישנותם של פשעים, פשעי שפיכות דמים ורצח המונים. התורה אינה מכירה בהתיישנותם של פשעים, ופושעי המלחמה המרצים, גידולי הפאשיזם ועוזריהם, צריכים לבוא על עונשם.
הרב כ"ץ מסיים את מאמרו בתקווה, ששנת תשכ"ו, שנת השמיטה, תהיה שנה של שמיטה לכל הזקוקים לעזרה באשר הם שם, ותביא חופש לנדכאים ושלום של קיימא ל"אחיי ואחיותיי ולכל בני האדם".
אותם הרעיונות מובעים גם בשיר, כתוב בידי הרב כ"ץ, והוא בא לאחר המאמר. מוצאים אנו בלוח זה גם את כתובותיהן של הקהילות היהודיות בגרמניה המזרחית. ישנן קהילות בברלין המזרחית, בדריזדן – שם גם מרכז הקהילות, בהאלה שעל נהר זאאלה, בקארל-מארכס-שטאט, בליפסיאה, במאגדבורג, במקלנבורג וכן במדינת טורינגיה.
אף באו בלוח מודעות הקוראות לקרוא ולהשתתף בידיעון הקהילות (נאכריכטנבלאט), המופיע מפקידה לפקידה.
רבים מאוכלוסי ישראל שבמדינה זו זקנים הם, החיים על קיצבה של גימלה שהם מקבלים מן המדינה. מספר בני הנוער מועט הוא, כאמור. יש להם מחנה קיץ.
הקשר בין יהודי מזרח-גרמניה ואחיהם במדינות אחרות הוא רופף. התיירים היהודים מן המערב באים לשם להשתטח על קברי אבות. מרובים הבאים לבית-העלמין היהודי הגדול שבברלין המזרחית. יש גם באים לשם מסחר, בייחוד לירידים שבליפסיאה.
היהודים הבאים מרחוק מבקרים בבתי-הכנסת המקומיים המועטים ומנדבים לטובת הקהילות.
הרב כ"ץ בא שם, כאמור, לעיתים. הוא בוודאי היהודי היחיד בעל זקן ופיאות, הנראה היום בחוצות גרמניה המזרחית. פעם אחת בשבוע בא שוחט מברלין המערבית לחלק המזרחי של העיר. השלטונות המזרח-גרמניים, כידוע, אינם מניחים לתושבי גרמניה המערבית לבוא בגבולם אלא על-פי רשיונות מיוחדים, ולשוחט היהודי ניתנה הרשות לבוא ולמלא את תפקידו.
הדואר
ח' אדר תשכ"ו