בעל הטורים על התורה

Print Friendly, PDF & Email
זכור את יום השבת לקדשו.  זהו המשפט השביעי של עשרת הדברות ( "אנוכי"  היא תחילת המשפט הראשון) והוא מתחיל באות "ז", כי השבת היא היום השביעי. של השבוע. יש במשפט חמש מילים, ללמדנו שמי ששומר שבת דומה למי שמקיים את כל הלכות חמשת ספרי משה (ראה שמות רבה פרשה כג,יב).
עשרת הדיברות מתחילות באות אלף (אנוכי) ומסתיימות באות "כ" (לרעיך). שתי האותיות הללו יוצרות את המילה "אך" הרומזת לתהילים 73:1 אך טוב לישראל. הוא, בוודאי טוב לישראל.
בעשרת הדברות יש 620 אותיות, המייצגות את 613 מצוות התורה ושבעת מצוות בני נח. 620 הוא הערך המספרי של המילה כתר . זה אומר לנו שמי שלומד את התורה לשמה יוכתר בתפארת התורה, אבל מי שלא לומד לשמה, גורלו יהיה כרת (שמורכב מאותן אותיות כמו כתר. ראה ב"ת תענית 71).
האמור לעיל לקוח מתוך "הגימטריות ופירושי המסורה" על עשרת הדברות בפירושו של ר' יעקב בן ר' אשר לתורה.
רבי יעקב, בנו של רבי אשר בן ר' יחיאל (רא"ש) ליווה את אביו, כאשר אביו היגר מגרמניה כי חשש לגורל דומה לגורלו של מורו רבי מאיר מרוטנבורג שנכלא על ידי הקיסר רודולף הראשון ומת בשבי.
הרא"ש ומשפחתו הגיעו בשנת 1303 לברצלונה, שם שהו תקופה קצרה אצל רבי שלמה בן אברהם אדרת (רשב"א). בשנת 1305 הרא"ש נבחר לרבה של טולידו. בנו יעקב התיישב בעיר זו כ-10 שנים מאוחר יותר. הוא לימד ומילא תפקידי רבנות, אך חי בעוני רב משום שסירב לקבל שכר עבור שירותיו לקהילה. הוא נפטר בסביבות שנת 1343 ונקבר ליד אביו.
הצוואה האתי משקף His ethical will reflects- –אם להשתמש במילותיו של אברהם חיים פריימן ז"ל, שכתב ספר נהדר על הרא"ש ומשפחתו — את טוהר נפשו ואישיותו היהודית במלוא הוד.
להלן מספר שורות מהצוואה (בתרגום ישראל אברהמס, צוואות אתיות עבריות, Hebrew Ethical Wills J.P.S. (1936): "אהב את ה', הקדש את שמו ועשה לו יראת שמים בנפשך, בגופך וגם בעושר שלך, תכנע, אם צריך, לחרב או למוקד. … תן נדבה, התעמלות, אהבת חסד, הראה אורחים ליושב-הדרך. אך כאשר אתה נותן צדקה, דאג לעשות מעשך למען תפארת ה', היזהר פן תרדןף אחר כבודך או זכה למוניטין של נדיבות. למד את החוק לסופו האמיתי… לדעת את הישר ולהימנע מהרע… היה תלמיד חרוץ כל ימיך…" המגנום magnum opus  שלו היה הארבע טורים, הצופן Code המפורסם, שבניגוד לרמב"ם משנה תורה מצטט את מקורותיו וכן חילוקי דעות. ה"טור" היה מקובל נרחב. זה היה אחד הספרים העבריים הראשונים שהודפסו. בעשורים האחרונים של הדפוס העברי יצאו לאור 10 מהדורות של היצירה או חלקים ממנה. רבי יוסף קארו שכתב פירוש על ה"טור" עקב על סידורו וסדריו של רבי יעקב בשולחן ערוך שלו.
 כמו כן, חיבר רבי יעקב פירוש על התורה, בו ציטט פרשנים קודמים, בעיקר את הרמב"ן. בתחילת כל פרשה כתב תבלינים ("פרכות") של גימטריות ופירושים למסורה כדי לפתות את "לב" הקורא. ה"גימטריות ופירושי המסורה" נדפסו בנפרד בשנת 1514 בקונסטנטינופול ונדפסו פעמים רבות. הם אף נכללו במהדורות של מקראות גדולות וכן בחומשים, ואילו עיקר הפירוש נדפס לראשונה רק בשנת תרכ"ו בז'ולקייב.
במשך שנים נכנסו טעויות רבות למהדורות "גימטריות ופירושי המסורה"; בעיקר כתוצאה מהסברים שגויים erronious  של הגימטריות ואי הבנות אחרות. בשנת 1971, ר' יעקב קופל רייניצון על בסיס כתבי היד והעריכה פרינספס,editio princeps  מלווה בהפניות מקור והערות הסבר מעולות. המהדורה שנשאה מכתבי הסכמה מאת הגאון רבי יוסי שטרן זצ"ל, עורך "דרשות חתם סופר" וספרים נוספים והרב שלמה יוסף זווין, עורך האנציקלופדיה התלמודית, זכתה להערכה רבה. בשנים הבאות הופיעו ארבע מהדורות מוגדלות חדשות של היצירה. לפני זמן מה הוציאה הוצאת פלדהיים מהדורה שישית, מתוקנת ומוגדלת.
המשך בשבוע הבא
גואיש פרס, יום שישי, 27 במאי 1994
(סיכום)
הרב רייניץ הוא נצר למשפחת רבנים הונגרית ידועה. ההקדמה למהדורת פירושו של בעל הטורים נפתחת בתודה לה' שהציל אותו מבודפשט בחורף תש"ה 1945 והביאו לארץ ישראל, שם למד בישיבת פוניבז', חברון. סלובודקה ופתח תקווה. בהקדמה מציג בפנינו רייניץ ביוגרפיה ממוזערת של רבי יעקב בן אשר (כולל הנוסח המלא של הכתובת על מצבתו) ומספר לנו על כתבי היד בהם השתמש. הוא דן גם בשיטות שנקטו בעל הטורים כדי לגזור את הרמזים (רמיזות) שלו מהטקסט, מזכיר פרשנים קודמים של בעל הטורים. ומסביר את תכונות המהדורה שלו. רייניץ ציין בנוסח הפירוש עצמו את המקומות בתלמוד ובמדרשים שאליהם רומזים הרמזים.
מתחת לטקסט של הפרשנות מודפסות קריאות שונות והערות נרחבות, למדניות מאוד. אלה האחרונים כוללים ציטוטים מלאים של חלק מהמקורות המצוינים בטקסט עצמו, הפניות מקורות נוספות, הסברים מאת העורך וכן כאלה שהוא גרר. מספרים של אחרים, מקבילות להסברים של בעל הטורים שנמצאו במקום אחר בפירושו או בטורים, ודיונים בדעותיו של בעל הטורים. בסוף המהדורה בת שני הכרכים מצויים מיליונים וחוספות (השלמות והוספות) להערות העורך. הם מורכבים, במידה רבה, מקטעים מספרים של מחברים שונים המבהירים הערות מסוימות של בעל הטורים. החלל מאפשר לנו  space permit us לצטט רק אחד מההסברים של רייניץ.
על "לא תרצה" (לא תרצח) בדקלוג, מעיר בעל הטורים: "זאו תהדברה השישית והיא מורכבת משש אותיות לומר לך שהאדם נברא ביום השישי". רייניץ מסביר, כי בעל הטורים – בהתייחסו לבריאת האדם – רמז למשנה סנהדרין ד, ה: "בגלל זה נברא האדם לבדו ללמדך שכל המשחית נפש אחת מישראל, הכתוב מטיל עליו אשמה כאילו החריב עולם שלם". רייניץ מוסיף כי הערה דומה לזו של בעל הטורים מצויה כבר בפירוש התורה של רבי אלעזר מוורמס ("בעל הרוקח"). הכרכים המודפסים להפליא מכילים גם פירוש לבעל הטורים מאת הרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים, שהיה רבה של פוניבז', מיר וירושלים (הפירוש נשאר בכתב יד במשך עשורים רבים, והוכן לפרסום על ידי הרב רייניץ) ומהדורה מחודשת של ספר תגין. הרב רייניץ חזר והדפיס את האחרון, העוסק בכתב ספרי תורה, תפילין ומזוזות כי בעל הטורים גוזר את הרמזים שלו גם מהתגין על אותיות וכן מהצורות הבלתי סדירות irregular forms של חלק מהאותיות העבריות.
אפשר לצרף כמה הערות לסקירה קצרה זו של רבי רייניץ בהמהדורה המצוינת שלו על פירוש בעל הטורים.
בראשית ג, יב מתגונן אדם מדוע אכל מפרי עץ הדעת: 'היא נתנה לי מין העץ' ("היא – האשה – נתנה לי מהעץ"). לפי הבעל הטורים יש לפרש את המילים הנ"ל כך היא נתנה לי מהעץfrom the wood  (שכן לא כתוב שנתנה לי מפרי העץ), כלומר, היא הכתה אותי.
יעקב רייפמן (1895-1818) ציין כי הסבר זה נמצא במחברות עמנואל, בפרק המוקדש לפרשנויות הומוריסטיות לפסוקי המקרא, והציע כי הוא לא בא מפרי עטו של בעל הטורים. אבל התווסף על ידי קונדס. prankster  רייניץ מציין שההסבר לעיל מצוי בכל כתבי היד של פירוש בעל הטורים. זאת ועוד, הוא מצוי בספר התוספות במושב זקנים ומובא כמדרש על ידי החפץ חיים בשם עולם. אם כן, אין סיבה שלא לייחס את ההסבר הזה לבעל הטורים.
הרב רייניץ צודק, אבל לא ב-100 אחוז. אין קושי לקבל את ההסבר הנ"ל כדר"ש (בין אם הוא מצוי במדרש ובין אם בכתבי התוספים), אבל אי אפשר לעשות זאת עם לגבי בעל הטורים. האחרון מכנה הסבר זה פשט (משמעות פשוטה) של הפסוק. האם זו המשמעות הפשוטה? בראשית ל"ב ה' עם לבן גרתי, מעיר בעל הטורים; "למרות שגרתי (גרתי) עם לבן, שמרתי את מצוות התריג".
רייניץ מציין את המקור בטקסט: מדרש הגדול. בהערותיו הוא מוסיף כאן התייחסות לרש"י, שאומר כך. זה גורם לכך שנראה כאילו מדרש הגדול היה המקור לבעל הטורים, וזה לא סביר במיוחד. בעל הטורים, כנראה, מעולם לא ראה את מדרש הגדול. לגבי הערת רש"י, ראה כאן רש"י השלם.
גואיש פרס, יום שישי, 3 ביוני 1994
.