בשנת תשכ"ב נדפס בירושלים פירוש למסכת אבות לרבינו בחיי ב"ר אשר מכתב-יד שהועתק בשנת רצ"ד בשביל ר' שלמה אלקבץ, והנמצא היום במוזיאון הבריטי. המהדיר של הפירוש, הרב י"ל דייטש, מעיר כי רבי שלמנה אלקבץ מביא דברים מפירושו של רבינו בחיי בפירושו "אילת אהבים" לשיר השירים (על הפסוק "עורי צפון וגו' " ויניציאה שי"ב, דף מ א-ב, ועיין שם גם עה"פ "אנהגך אביאך וגו' ", דף סא א; הדברים המובאים הם מפירושו של רבינו בחיי לאבות א ג).
פירושו של רבינו בחיי נדפס שוב על ידי הרב ח"ד שעוועל עם פירוש משלו ב"כתבי רבינו בחיי" (מוסד הרב קוק, תש"ל), והוא מציין כי חיבור זה נשאר באין הופכים וכי "ר'שמואל די אוזידה, בעל המחבר של "מדרש שמואל" גם כן לא ידעו".
ואמנם נראה שהספר הזה נעלם מיד לאחר שנתחבר ולא נודע בקהל. מלבד ר' שלמה אלקבץ, אשר אליו הגיע כתב-יד של החיבור, אין מי שמביא אותו. לפני קצת יותר ממאה שנה התחילו ביבליוגראפים להזכיר כתב-יד זה הנמצא היום, כאמור, בלונדון (ראה הציונים של אהרן פריימן בקטלוג הכולל שלו לכתבי-יד עבריים, ניו-יורק, האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, כרך ב, 964, עמ' 294, מס' 7575).
והנה לפני זמן קצר נתברר לי כי כבר לפני קרוב לארבע מאות שנה נדפס קטע גדול של פירוש זה בדפוס הראשון של ספר "מגילת אסתר", על ספר הממוות של הרמב"ם, לר' יצחק ליאון (ויניציאה שנ"ב). הוא נדפס בסוף אותו ספר מתחת לכותרת "פרק זה ידבר על שבע החכמות", בתחילת המובאה, המשתרעת על שני עמודים (בהומצאת הרב ח"ד שעוועל עמ' תקצא-תקצב) באות המלים האלה: "מצאתי כתוב בפ"ג דמסכת אבות בפירוש רבינו בחיי על משנת קינין ופתחי נדה הן הן גופי תורה וכו' וז"ל…".
בשער הספר מצויין פרק זה במילים: "בסוף הספר ימצא ג"כ פרק ידבר על שבע החכמות וכו'…". ולא צויין שם כי הדברים לקוחים מפירוש מסכת אבות לרבינו בחיי, ועל כן, כנראה, נעלם הדבר מעיני הביביליוגראפים.
מאת טוביה פרשל