תקרית קטנה אירעה בשבוע העבר בניו יורק כאשר מלאת הועדה למזון וחקלאות של או"ם קבעה כי מקומה של ישראל בין המדינות האירופיות. הסדר זה נעשה כדי למנוע התנגשות עם מדינות ערב המסרבות לשבת יחד בועדה אזורית עם ישראל. נציג ישראל מחה בתוקף נגד החלטה זו המצרפת את ישראל, במטרה לפייס את הערבים, לועדה אזורית שאין לה עמה שום בעיות חקלאיות משותפות.
האם ידעו נציגי הגויים שדנו באותו מושב על מקום ישראל בארגונם כי יהודי היה הראשון שהגה את הרעיון של שתוף ותאום פעולה בינלאומיים בשדה החקלאות והמזון והמכון שהוא יסד שמש דוגמא לארגון המזון והחקלאות הקיים היום ליד או"ם? יהודי שכל ימי נשא בדמו ובלבו את האמונה שישראל נבחר על ידי ההשגחה לגשם את הצדק בעולם ואמונה זו המריצתו למפעליו הגדולים?
דוד לובין
שמו הוא דוד לובין. שם זה איננו מוכר במדינה וטרם נכתב עליו בעברית. אבל היה זמן שרעיונותיו ותכניותיו, ה"לוביניזם", נדונו בכל בית של חקלאי ובעל משק ברחבי ארצות הברית.
לובין נולד בשעת 1849 בקלודובה בגליציה ובעודו צעיר הגר לארצות הברית. ביחד עם אח חורג נהל שנים רבות מסחר "ול בו" בסקרמנטו בקליפורניה. מגעו התמידי עם בעלי משק וחקלאים העמיד אותו על קשייהם הכלכליים הרבים של אלו. בשנת 1885 נעשה בעצמו חקלאי ופעיל בארגון הועידה של מגדלי פרות שבאותה שנה נתכנסה בסן פרנציסקו והניחה את היסוד לבורסה החקלאית שעשה רבות למען שווק התוצרת החקלאית ופתחה פרק חדש בתולדות המשק במערב ארצות הברית.
באותם הימים טרם נהנו בעלי המשקים החקלאים מההגנה והסיוע שנתנים לבעלי התעשיה במלחמתם נגד מתחריהם ממדינות חוץ. לובין היה הראשון להעלות את הדרישה שהמדינה תתן סובסידיות לחקלאים בצורת הענקה ליצוא התוצרת לשם הורדת דמי ההובלה לשוקים שמעבר לאוקינוס. דרישה זו מצאה הד רב בכל רחבי ארצות הברית. היא נתקבלה על ידי הועידה השנתית של המפלגה הרפובליקנית של קליפורניה בשנת 1884. בשנת 1897-1896 יסדו חמשים אנשי כמורה בפלידלפיה "מועדות לובין" במטרה לעשות נפשות לרעיונו. דרישתו לא נתקבלה אולם תודות ליזמתו שופרו שרותים רבים שהטיבו מצבו של המעמד החלקאי, לובין היה אבי הרעיון של יסוד בנקים חקלאיים שישרתו את בעלי המשק והיה אחראי לפתוחו של דאר החבילות בו ראה אמצעי הובלה זול שיוכל לשרת את שווק התוצרת החקלאית.
בשלושים שנות חייו האחרונות התמסר לרעיון שתוף ותאום פעולה בינלאוצי בעניני מזון וחקלאות. בעיית המחיר של התוצרת החקלאית המשנה מדי שנה בשנה היא דאגתו החמורה ביותר של בעל המשק והפועל החקלאי. אין זו בעיה הקשורה במשקה של כל מדינה לבד כי אם בעלת היקף בינלאומי, מחירי מדינה אחת משפיעים באופן ישיר על מחירי שכנתה. לשם מחקר כל הבעיות הבינלאותיות הקשורות בחקלאות הציע לובין את יסודו של מכון בינלאומי. מאמציו הרבים לענין ממשלות ארצות הברית, אנגליה וצרפת אינן נושאים פרי ובשנת 1905 הוא עושה את דרכו לרומא כדי לנסות את מזלו אצל הממשלה האיטלקית.
"האם רוצים אתם להיות שותפים במפעל היסטורי" במלים אלה פנה לובין בהגיעו לרומא לאישיות איטלקית. ברומא הוא מצליח, דבריו מוצאים אוזן קשבת אצל המלך ויקטור עמנואל השלישי וראש הממשלה היהודי לואיג'י לוצטי. באותה שנה מתכנסים ברומה נציגים של ארבעים ממשלות ומניחים את היסוד למכון הבינלאומי לחקלאות.
דוד לובין מת בשנת 1919. אשר שנים אחר כך, בשנת 1930 כאשר המכון חגג עשרים וחמש שנות קיומו עלו נציגיהם של שבעים ממשלות, שבינתיים נהיו חברותיו, על קברו של מיסדו.
גם בשנים האחרונות לא שכחה איטליה את היהודי מהעיירת הנדחה בגליציה שראה בעמו מכשיר אלוקי להביא צדק ושלום בעולם, בשנת 1949 ביום הולדתו המאה, נקבע ברומא במעמד נשיא איטליה וחברי הממשלה לוח זכרון לכבודו.
מאת ט. בן משה
מתוך "המודיע" ה' טבת תשי"ד