מהרהורי אלול
מוסרים בשם רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה מפרש את הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח): בתוכם נאמר, ולא בתוכו – ללמדך שכל אדם חייב לבנות את המשכן בלבו, והקב"ה שוכן בתוכם[1].
הרעיון שלב האדם ההולך בדרך הישר, מכון הוא לשכינה. מהלכים לו בישראל משנים קדמוניות.
היו שהפליגו ואמרו כי מעון השכינה בארץ, עיקרו, לא במשכן, לא במקדש, אלא בנשמתו של האדם הוא. וכך כותב ר' משה אלשיך בפירושו לפסוק האמור: "הנה שמעתי לומדים מכאן כי עיקר השראת השכינה באדם הוא, ולא בבית, מאומרו בתוכם", והוא מרבה לדון בעניין מתוך הדגשה "כי נפשותם (של ישראל) הם המשכן האמיתי"[2].
וחמש מאות שנים לפניו, כתב רבי שלמה אבן גבירול באחד מפיוטיו:
שכינתך שכנה בתוך לבות
סגולתך בנים וגם אבות[3]
ושרשיו של אותו רעיון נעוצים בעבר הרחוק, הרחוק מאד. כאלף שנים לפני רבי שלמה אבן גבירול, כתב פילון האלכסנדרוני בחיבורו "על החלומות" (ספר א, פרק כג):
"בתוך דעתם של אלה שהיטהרו עד תום מהלך שליט-העולם, בלא רעש, לבד, בלתי-נראה, כי כך הובטח לחכם במאמר אלוקים: "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים' (ויקרא כו, יב)… על כן התאמצי, נשמה, להיות בית אלוקים, היכל קדוש, מעונה יפה ביותר…".
מאת: טוביה פרשל
מתוך "הדואר" ח' באלול תשל"ו
[1] א. י. גרינברג, "עיטורי תורה", כרך ג', עמ' 210.
[2] יש עוד מפרשים המסיקים מן "בתוכם" בפסוק הנ"ל כי השכינה שורה בגופותיהם של ישראל. פירושו של רמ"מ מקוצק: ועשו לי מקדש – יעשו לי מקדש בגופם, בלבבם, נמצא כבר ב"שפתי כהן" להמקובל ר' מרדכי הכהן וב"נחל קדומים" הנזכר לקמן. ועיין דברי הרב מ. מ. כשר בנושא זה ב"תורה שלמה", כרך כ' עמ' כא, סימן פו (ב), הוא מזכיר שם בין היתר דברי המדרש הגדול, המובאים להלן בהערה ג, ופירוש החיד"א ב"נחל קדומים".
ועיין בזוהר תרומה (קכח, ב) "…ומנא ידעינן דהא קב"ה אתרעי ביה ושוי מדוריה ביה, כך חמינן דרעותא דההוא בר נש למרדף ולאשתדלא אבתריה דקב"ה בלביה ובנפשיה וברעותיה, ודאי תמן ידעינן דשריא ביה שכינתא…" (מנין אנו יודעים כי הקב"ה רוצה בו ושם מדורו בו, כשאנו רואים שרצונו של אותו אדם לרדוף ולחזר אחרי הקב"ה בלבו, בנפשו וברצונו, ודאי שם יודעים אנו כי השכינה שרויה בו), ועיין כל העניין שם.
[3] "שירי קודש לרבי שלמה אבן גבירול" (מהדורת ד. ירדן), כרך ב, ירושלים תשל"ג, עמ' 485, עיין המשך הפיוט שם. דב ירדן מעיר: השווה מדרש הגדול לשמות כה, ג-ז (מהדורת מרגליות תקסט-תקע): "…'ובוחן לבות וכליות' (תהלים ז, י) אמר הקדוש ברוך הוא כיון שאני בודקן ומוצא אותן מלאים שלמים אני שוכן בתוכם דכתיב 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' (שמות כה, ח)", עיין שם כל דברי המדרש.