(לקט מאמרי בצלאל רות)
Personalities and Events in Jewish History
By Cecil Roth
Jewish Publication Society
Philadelphia, 5714
ססיל, בעברית בצלאל, רות איננו רק אחד ההסטוריונים היהודים החשובים והפוריים ביותר בדורנו. הוא גם סופר מעולה. כשאתה קורא את ספריו ומאמריו המרובים, שהוא כתב אותב בכמה שפות, אינך יכול להעלות על הדעת שמחברם עשה ימים ולילות בספריות וארכיונים צבוריים ופרטיים. ודמה לך שססיל רות כתב חבוריו בטיילו בגיטו ונציה. על יד ה"איל טברה" ברומא, בסביבת ה"סנוכה" באמסטרדם, ב"חוררית" של טולידו וסיביליה וערים אחרות של הפזורה היהודית בהאזינו לשיחת אבנים וקורות של בנינים וסמטאות שראו במשך דורות את בני עמו בסבלם ושמחתם. ספרי ססיל רות קמים להחיה יהודים של בירות ומדינות רבים. גדוליהם, רבנים, הוגים ומשוררים ופשוטי-עם. החנונים הזעירים של גיטאות איטליה ובנקאים וסוחרים עשירים של אמסטרדם. מדינאים יהודים רבי השפעה בחצרות מלכים נוצרים ובארמון השולטן ושתדלנים העומדים באימה ורתת לפני רוזנים ונסיכים. רואה אתה את בני עמך בהסתגרם מאחורי שערי שכונותיהם מפחד התסלויות האספסוף ויוצאים למסתרם לירידי ובורסות הגויים. רואה אתה אותם בתפלתם ולימודם בבית כנסת וישיבה, בבתיהם בקרב משפחותיהם, מעונים בבתי הכלא של האומות והעולים על מוקדי אל האינקויזיציה.
כתיבתו הקלה והמענינת הפכה את ססיל רות להיסטוריון העממי ביותר בעמנו. נדמה שאין ירחון או שבועון יהודי בעולם שלא העתיק את מאמריו. אין מאמר שלו שאין בו פרטים חדשים וחשובים או הסבר ופרוש חדש לעובדות ידועות. מסקנותיו מתקבלות על דעתם של חוקרים יהודים ולא יהודים.
"אישיב ומאורעות" שהוצא לפני זמן קצר על ידי החברה היהודית להוצאת ספרים בארצות הברית היא לקט ממאמריו המרובים שנכתבו בשעתם לרגל מחקרים הקשורים בעבודות גדולות יותר בהם עסק ססיל רות או כתגובה לדעות שהובאו על ידי גויים המבוססות על הבנה בלתי-נכונה או סלוף עובדות בתולדות ישראל. כי ססיל רות נאמן למטורתם של ההיסטוריונים היהודים של בריטניה שנוסף על עבודתם המדעית היו פעילים מאד בחיים הציבוריים היהודיים, כלוסין וולף ההיסטוריון והעתונאי הנודע. ססיל רות ערך מבחר כהביו, היה יועצם של הארגונים היהודים בורסיי בזמן ועידת השלום אחרי המלחמה הראשונה. ססיל רות, היה בשנות העשרים ובהתחלת השלושים מזכירה של הועדה היהודית העולמית שנלחמה למען השבת נגד הצעת תיקון הלוח בחבר העמים בג'נבה.
קשה במסגרת של רשימה קצרה למסור את תוכנם ומהותם של עשרים ושלושה המאמרים המכונסים בספר והמשתרעים על כל שטחי תולדות ישראל וספרותה. נסתפק על כן בציון אחדים מהם.
"היהודים ואוניברסיטאות ימי הביניים"
ברוב האוניברסיטאות באירופה היה קיים בימי הבינים "נומרוס קלאזוס" בנוגע לסטודנטים יהודים. יוצאים מן הכלל היו אחדות מבין אוניברסיטאות איטליה שם הורשו מספר יהודים ללמוד רפואה. במקצועות אחרים כמו פילוסופיה – קרי תיאולוגיה, חוק והיסטוריה היו היהודים בין כך לא מעוניינים כאשר אלו היו קשורים בכנסיה, וגם יהודים אחרים היו נמנים במקצוע זה שבו חלק גדול לעמנו, על חבר המורים והמרצים. קהלות פולין היו רגילים לשלוח צעירים לאיטליה להשתלם בלימודי הרפואה כדי שיוכלו לשמש אחר כך כרופאים בארץ מולדתם. מי שחשב שתכנית האוניברסיטה הדתיה על שם רבי מאיר ברלין שתהווה מזיגה של תורה ומדע או של ישיבה אוניברסיטה בניו-יורק שעל ידה נפתח השנה בית ספר לרפואה על שם אלברט איינשטיין היא הראשונה במינה אינו אלא טועה. לפני חמש מאות שנה ניתנה ליהודי סיציליה ממלכם רשות להקים אקדמיה משלהם בה ילמדו תורה ישראל ולמודים כלליים. מאה שנה אחר כך הציעו רבה של מנטיבה הרב דוד פרובינצאלי ובנו ליסד בית אולפנא גבוה שם יורו מקצועות יהודיים. תנ"ך, תלמוד ופוסקים ביחד עם פילוסופיה, מדעי הטבע ובמיוחד רפואה.
מי היה אברהם קולורני? אינני בוש להודוה שלא ידעתי על אודותיו שום דבר עד שקראתי מאמרו של ססיל רות. וגם כעת אינני יכול לנקוב בברור משלח ידו. הוא היה מהנדס שחלק גדול לו בהקמת הביצורים של העיר פררה בימי הנסיך אלפונסו השני למשפחת ד'אסטה. המציא כלי נשק שונים ביניהם סירות מתקפלות, מבשירי כיבויד' אש ומקלע. התפאר שיכול למלט צבא הנתן במצור באמצעות חפירות בלתי נראות לעין. הנהיג שפורים בייצור וטיב אבקת שרפה ומוקשים. המציא מכשירי מדירה שונים. חבר ספרי מדע, עמד בשרותם של נסיכים רבים ולעת מצוא היה משעשע פמלית חצרותיהם בתחבולות ולהטוטי קלפים היה חלוץ "מלאכה וחכמה" זו בעולם. הוא חי לפני שלוש מאות שנה והיה יליד הקהלה היהודית הקטנה של קולורני בנסיכות פארמה.
כמה פרפראות מתוך המאמר על פולקלור יהודי: עוד לפני מאה שנה היה שמש בית הכנסת הגדול בלונדון מקיש בכל בוקר שלש פעמים על דלתותיו כדי לתת אות לרוחות המתים המתאספים בתוכו כל לילה להפילו להסתלק. משה מונטיפיורי היה מפזר שיירי האפיקומן של "הסדר" על פני הים עת השחוללה סערה – סגולה בדוקה לשככה. בבית עלמין יהודי באנגליה קבורה קבוצת יונים שאחרי שנשחטו הוסיפו להתרוצץ – סימן שנשמות בני אדם נהגלגלו לתוכן. דרך אגב: בבית העלמין היהודי הישן בוינה ישנה מצבה שעליה חרותה דמות דג. לפי המסורת קבור תחתיה דג שבליל ששי כאשר הועלה לשולחן צוות "שמע ישראל", פרוש רציונלי יותר: שם הקבור תחתיה היה "פיש" (רג).
יש מאמרים בספר שססיל רות הוא הראשון שנגע בנושאיהם. באחרים הוא דן בבעיות בהן דשו כבר רבים. נראה שמלתו היא האחרונה והסופית בכל. ענין. המלה "גטו" מה מוצאה? רבים הפרושים שנתנו גם (ספר כריתות), גהקט (גדר בגרמנית) או אולי נקראה על שם המקום בונציה שם הוקם הגטו הראשון וששימש פעם ליציקת מתכת (ג'טארה איטלקית). ססיל רות נוטה לדעה האחרונה ומחזקה בראיות ברורות. מי היתה אמו של מישל דה מונייטן? רבים כבר עמדו על העובדה המתמיה שהספקן הצרפתי הגדול מזכיר את אמו רק פעם אחת, ואז רק דרך אגב, בעוד שעל יתר בני משפחתו הוא מרחיב את הדיבור. ססיל רות היה בין הראשונים להוכיח, כי אמו של מונטיין היתה בת אנוסים (באותו זמן הגיע לאותה מסקנה גם צרפתי בשם מטורין דרעאנו) דעת זו נהקבלה על ידי חוקרי תולדות הספרות. מענינות מאד הערותיו של ססיל רות על ספרו של סלודור דה מאדריאגה על יהדוותו של קריסטופורו קולומבוס. מדריאגה כלל אחדות מהערות אלו במהדורה השניה של ספרו.
נדמה לי ש"אישים ומאורעות" הוא הלקט הראשון של מאמרי ססיל רות המפוזרים באכסניות שונות. יש לברך את החברה היהודית להוצאת ספרים בארצות הברית, שכבר הוציאה אחרים מספריו הגדולים של רות. מי יתן והיא המצא מקום בארץ באשר רק מעט מאד מכתבי הסטוריון זה תורגמו לעברית או נכתבו על ידו בשפתינו.
חרות
October 18, 1954