שיחה עם מר יוסף תקוע, שגריר ישראל באו"ם
הוא יושב רכון על שולחנו. אזניו קשובות לשמע הנאום העוין המנסר בחלל. עיניו נעוצות בנייר שלפניו. ידו רושמת ראשי פרקים של הערות והשגות. הוא כולו דרוך. עוד מעט והוא יסתער וישיב מלחמת דברים שערה. הנה ניתנת לו רשות הדיבור. הוא נושא מדברותיו. דיבורו קולח, נישא ברמה. קולו צלול ותקיף, אין בו מן ההצטדקות וההתנצלות. הוא איננו סניגור – אלא קטיגור. דבריו ענייניים ושכלתניים, ויש שמזדווגת להם נימה רגשנית, מלאה גאווה ותקיפות יהודית.
"יוסף תקוע, שגריר ישראל באו"ם, סניגור מזהיר היה בדיון מועצת הבטחון בתלונתה של לבנון על תוקפנותה של ישראל", כתב בגליונו מן ה-8 למאי "דלאגטס וורלד", עיתון המוסר על החיים בבנייני האו"ם והמשרת את המשלחות השונות. "תהיינה מה שתהיינה דעותינו על מדיניותה של ישראל, אך עלינו להודות כי כמתווכח על במת או"ם אין לו לתקוע אח ורע. יעקב מאליק, שגריר ברית המועצות, שהוא פולמוסן ותיק ומנוסה, לא היה בפיו מענה, כאשר תקוע הזכיר לו כי ברית המועצות גורשה מחבר הלאומים בעקבות פלישתה לפינלאנד".
דוברה המצויין של ישראל בזירת העמים, הנושא בגאון דבר מדינתנו, איש צנוע וענוותן הוא בהליכותיו הפרטיות. נעים שיחה, אדיב וחמים. באורך רוח הוא מסביר לך עניינים שאינם נהירים לך, ובעדינות הוא מעיר לך על טעות בדבריך.
האנגלית, בה הוא נושא מדברותיו, עשירה. שפתו העברית היא עסיסית. הוא שולט גם ביידיש, בצרפתית הוא למד באוניברסיטה הצרפתית של שנגהאי, וברוסית.
"דומה שמאז באת לניו יורק לפני חמש שנים, לא נזדמן לך להשתמש בבנייני האו"ם בידיעתך בשפה הרוסית. אין לך שיג ושיח עם הרוסים בגלל ניתוק היחסים עם ברית המועצות", אמרתי לשגריר.
"לא הייתי אומר דבר זה באופן החלטי", השיב תקוע. "הרי מלבד משלחת ברית המועצות, מצויים באו"ם עובדים רוסיים המועסקים במנגנון ועמהם אנו באים במגע. לקבלת הפנים הרשמית שנערכה מטעם משלחתנו לרגל יום העצמאות בא ארקאדי שבצ'נקו, סגנו של המזכיר הכללי. הוא בירך ברוסית את המדינה ליום חגה. ולא עוד. בחודש יוני תקיים מועצת הבטחון, לפי בקשת מצרים, דיון על המזרח התיכון. י. מאליק, שגריר ברית המועצות, יהיה הנשיא התורני. בוודאי אפגש אתו כדי לדבר על סדר יומה של המועצה. הזדמן לי גם פעם להשיב לו ברוסית בדיון במועצה עצמה".
מה הם הסיכויים לחידוש היחסים עם ברית המועצות?
לא אנחנו ניתקנו את היחסים, ולא אנו המעכבים בעד חידושם. לעת עתה אין נראה חידוש היחסים באופק.
זה שנה וחצי שסין הקומניסטית היא חברה באו"ם. דומה שגם עם "בני ארצך" לשעבר אין לך מגע ומשא?
"גם ביחס אליהם אי אפשר לומר דבר זה באופן פסקני", ענה השגריר החיוך "יש שאנו נפגשים עם חברי המשלחת הסינית בקבלות פנים".
כינון היחסים עם סין העממית, האם הוא בגדר אפשרות?
הסינים הרי הם קיצוניים יותר מהרוסים. הם טוענים שלא היו מיוצגים באו"ם כאשר הוחלט על הקמת מדינה יהודית, ושלא היתה להם יד בעוול, כביכול, שנעשה לערביי ארץ ישראל.
האם שוללים הסינים את זכות קיומה של מדינת ישראל?
"נציגי סין תוקפים בנאומיהם את מדיניותה של ממשלת ישראל, ולא את המדינה עצמה. יש להניח שכאשר יושג הסדר במזרח התיכון, יכירו במדינה.
שאלתי את השגריר על יחסן של בריטניה וצרפת, שתי המעצמות המערביות, אשר בדיון האחרון במועצת הבטחון נקטו עמדה אנטי ישראלית מובהקת. לא רצו בגינוי מפורש של המחבלים בהחלטה שהוגשה להצבעה ונתקבלה, ובזאת נתנו עידוד לארגוני הטרור, וכאילו הכריזו שלא איכפת להם הדם היהודי שנשפך.
"אתה השתמשת במילה 'עוינות' לאפיין את יחסן של צרפת ואנגליה. לא הייתי אומר זאת", תיקן השגריר את דברי. "אנו מקיימים יחסים עם שתי המעצמות האלה. יש לנו יחסי מסחר עם צרפת. יש לנו יחסים מקיפים ביותר עם בריטניה. שתי הממשלות נלחמות בארצותיהן בטרור הערבי. במועצת אירופה, ששתיהן שותפות בה, דנו בנקיטת צעדים נגד המחבלים. אלא באו"ם מודרכות הן על ידי המצב הפרלמנטרי שקיים בארגון ועל ידי האינטרסים המיוחדים שיש להן במזרח התיכון. מדיניותה של פאריס מאז מלחמת ששת הימים היא ידועה. ואנגליה מאז שהצטרפה לשוק האירופי היא מתאמצת להתאים יותר ויותר את מדיניותה לזו של צרפת".
"אתה תמה: איפה קצת מצפון, קצת צדק?", המשיך השגריר. כך הוא העולם, והאו"ם משקף את המצב בעולם. במלחמת העולם השניה היה מי שהצטער על הדם היהודי שנשפך? האם הזדעזע האו"ם לנוכח הטבח בביאפרא? האם אמרו מילה אחת באו"ם על ההרג הרב של הכושים בסודאן הדרומית? כך היא המציאות. בסיום הדיון האחרון של מועצת הבטחון אמרתי כללי הצדק והיושר הם מעבר אחד והחלטות מועצת הבטחון הן מעבר אחר. אין כל דמיון בין שניהם".
"ודאי שאין לזלזל בעמדות האנטי ישראליות של צרפת ואנגליה. יש גם להתחשב בהשלכות האפשריות של מדיניותן על מדינות אחרות. מדינות קטנות, חברות בשוק האירופי, שאין להן אינטרסים מיוחדים במזרח התיכון ובאפשרותן לראות נכונה את המצב ואהדתן נתונה לנו יתכן שלאור מדיניותן של שותפיהן הגדולים יהססו להביע את דעתן ברמה".
"עם זה הננו מקיימים מגע הדוק עם משלחות בריטניה וצרפת באו"ם. רק אתמול נפגשתי עם ראשי משלחותיהן והסברתי להם את עמדת ישראל לקראת הדיון החדש במועצת הבטחון, ציטטתי דבריו של הנשיא ניכסון, כי שלום מיידי הוא בבחינת חלום. השלום במזרח התיכון יושג לדעתי בתהליך הדרגתי, כשהשלב הראשון הוא הסדר נפרד על פתיחת תעלת סואץ".
מה טיב היחסים בין משלחת ישראל ומשלחת ארצות הברית באו"ם?
היחסים בין המשלחות משקפים את היחסים הטובים שבין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית.
"תוכל לספר לנו במקצת על פעולות ישראל באו"ם לטובת יהודי ברית המועצות?" המשכתי לשאול את השגריר.
"כידוע לך כיהנתי כמה שנים כשגריר במוסקבה. אחד מתפקידי היה לחזק את רוחם של אחינו שם ולעשות הכל להצלתם", השיב תקוע. "ממשיך אני בתפקיד זה כאן בניו יורק".
בהיותו בברית המועצות הירבה תקוע לבקר אצל הקהילות המקומיות.
"הקשרים עמם קיימים עד היום הזה", אמר השגריר. "ראה, מה שקיבלתי היום בבוקר". באומרו את הדברים הושיט לי חוברת רוסית המתארת כתבות עבריות של בתי קברות יהודיים בגרוזיה מן המאות השמונה עשרה והתשע עשרה. היא הוצאה בשנת 1971 על ידי האקדמיה למדעי הרוח של הרפובליקה הגרוזינית. עולים מגרוזיה הביאוה עמהם לארץ ושלחוה לתקוע עם הקדשה, לאות זיכרון והוקרה מאת המחבר שנשאר בברית המועצות.
"מאמצינו למען יהודי ברית המועצות נעשים בשני כיוונים", הסביר השגריר. "הננו מעלים את גורל אחינו בעצרת ובמוסדותיו האחרים של האו"ם. נאומינו והצהרותינו תורמים לאווירה שנוצרה על ידי ההפגנות והמחאות הנערכות ברחבי העולם. הכיוון השני של פעולתנו: מאז סוף 1969 הננו מעבירים למזכיר הכללי של האו"ם פניות ובקשות עזרה המגיעות אלינו מברית המועצות. העברנו אלפי בקשות ופניות, מהן שחתומות על ידי מאות יהודים. המזכיר כללי מטפל בהן. הוא פועל, הוא פועל בשקט – הראיה, חלק ניכר מבעלי הבקשות נמצא היום בארץ".
"מר תקוע, דומה עלי שאין שגריר באו"ם אשר עסוק ועמוס עבודה כמוך. ישראל ושכנותיה נושא תכוף הן בדיוני האו"ם, ואתה נדרש להגן על המדינה מפני ההתקפות הנערכות עליה מצדדים שונים."
"אמנם תפקידי לא פשוט", אמר תקוע כשחיוך קל מרחף על שפתיו. "צריך אני בהופעותי להדוף את ההתקפות ו'לאזן' את נאומיהם של נציגיהן של 18 מדינות החבר הערבי, של רוסיה וסין, של ארצות גוש המזרח, של המדינות המוסלמיות, ועוד ועוד…"
"בודדים אנו במערכה", אני מעיר.
"בודדים במערכה?" משיב השגריר. "אגיד לך מה שאמרתי באחד הדיונים במועצת הבטחון, כאשר נציג ברית המועצות הטיח בפנינו שאנו מבודדים ואין עומד לימיננו. אמרתי : רבותי, דעו לכם שתים. עם ישראל תמיד היה עם לבדד ישכון, ובבדידותנו נלחמנו ושמרנו על תורתנו, תרבותנו ומסורתנו. אך לאמיתו של דבר אין אנו מרגישים בודדים ומבודדים, כי אין זו בדידות כאשר הצדק עמנו. דעת הקהל שבעולם הנאור היא לצדנו. מי שהצדק עמו ומי שמאחוריו ולצדו היסטוריה כה מפוארת כתולדות העם היהודי. אף פעם אינו בודד במערכה".
מתוך "הדואר" גליון כ"ח