שמותיה של פרשת מצורע
לזכרו הברוך של ד"ר יצחק רפאל ז"ל
ספרא וסייפא.
א. רבים מן הראשונים קראו לפרשת מצורע "זאת תהיה". לכאורה היו יכולים לחשוב שקראו כך לפרשה מפני שרצו להשתמש בלשון נקיה. ברם ממאמרה של אילנה קצנלנבוגן "שמות הפרשות שבתורה בספרות הגאונים והראשונים" ("סיני" ניסן-תמוז, תשנ"ח) הננו למדים כי בתקופות קודמות היה מקובל לכנות את הפרשות בשמות ארוכים יותר מן המקובל היום, רובם בני שתי מלים ואף שלוש, ורק שמות אחדים בני מלה אחת.
ועוד שם: ניכרת שיטתיות (בשמות הפרשות אצל הקדמונים). שם הפרשה נקבע על פי המלה הראשונה או המלים הראשונות שמתאים לקובען כשם. שלושים ושתים פרשות מכונות על פי המלים הפותחות את הפרשה, והיתר, שהמלים הפותחות הן מלים שכיחות שמצויות גם בתחילת פרשות אחרות, מכונות על פי מלים שבאות אחרי מלים אלה.
הנה כמה שמות של הפרשות לפי הראשונים השונים מן השמות הנהוגים אצלנו: ויקחו לי (אצלנו: תרומה), צו את אהרן (אצלנו: צו), בהר סיני (אצלנו: בהר), זאת חוקת התורה (אצלנו: חוקת). הרי נקראת פרשת מצורע בפי הראשונים "זאת תהיה", כי בשתי מלים אלה פותחת הפרשה.
ב. בדורות מאוחרים יותר כאשר כבר היו מקובלים על הכל שמות הפרשות הנהוגים אצלנו, היו חכמים שלא רצו בשם "מצורע".
החיד"א קרא לפרשה זו "טהרה"[1].
"פרשת טהרה" כך מכונה פרשת מצורע בספריו, המסודרים לפי פרשות התורה: "ראש דוד" (מנטובה תקל"ו-תקל"ט) ו"פני דוד" (ליוורנו תקנ"ב); ב"צווארי שלל" על ההפטרות המצורף לספר זה: "הפטרת טהרה", וכן בקונטרס "נחל שורק" על ההפטרות שבספרו "פני חמ"ה" (ליוורנו תקנ"ה). וכן בספרו "חומת אנך". חידושים וביאורים על תורה נביאים וכתובים (פיסא תקס"ג)[2].
ולא רק בספריו הוא קורא לפרשת מצורע "פרשת טהרה", גם ביומן המסעות שלו, ברישום של תאריכים, הוא משתמש בכנוי זה לפרשה. בשנת תקי"ח הוא רושם: ניסן 3, טהרה ג'; ניסן 4, טהרה ד' ("מעגל טוב השלם", ירושלים תרצ"ד עמ' 46), ובשנת תקל"ז: ניסן 10, ה' טהרה (שם עמ' 93).
החיד"א לא היה הראשון לכנות את פרשת מצורע "טהרה".
מוצאים אנו כנוי זה בספרים שחוברו ונדפסו לפני שהופיעו חיבוריו: "פרח לבנון", דרושים ופשטים על התורה לר' יהודה ב"ר יוסף מבית פרץ. דרשן דק"ק אשכנזים בויניציאה. בספר גם דברים בשם "נחל איתן" מאת ר' יצחק קאוואליירו (ברלין, תע"ב). עיין שם דף מז, ג-ד. "דת ודין". דרשות על התורה ושו"ת לר' אליעזר ב"ר נסים ן' שנגי (קושטא, תפ"ו). דף לט, ב-מא, א. "פני יצחק", דרשות בסדר פרשות התורה ועוד, לר' יצחק פראנסיס (סלוניקי, תק"ג), דף קג. א – קד, ג הפרשה נקראת "טהרה". בראש הדפים נדפס "טהרות"). לוח קיר לשנת תק"י מקושטא (בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי). "תועפת ראם", על פירוש הרא"ם לר' אליקים ב"ר יצחק גאטינייו (איזמיר, תקכ"ב), דף ע, ב – עג, א.
נזכיר עוד כמה ספרים בהם מופיע הכנוי "טהרה": לוח לשנת תקמ"ח מקושטא (בספרית יד בן-צבי). "עיני העדה". ח"ב, ביאור על ויקרא, במדבר, דברים, שיר השירים, רות, איכה, משלי, איוב ודניאל לר' אליהו הכהן האתמרי (אזמיר,תרכ"ד). דף ט, א – י. ב. ראה גם במפתח. "ראה חייים", ח"ב. דרושים על ויקרא – דברים לר' חיים פאלאג'י (אזמיר, תרכ"ה). דף טו ג – כב, א. "צור יעקב", דרושים לבכור יעקב יעבץ (אזמיר, תרכ"ו), דף קיז: ד – קכ, ד. "ובחרת בחיים", על רש"י, בעלי התוספות ורא"ם על התורה לר' חיים פאלאג'י אזמיר, תרל"ד), דף יז: ב-ג. "יעקב סלה", דרושים על התורה בדרך רמז לר' יעקב יפה (אזמיר, תר"ם). דף צד, ד-צו, א. "פני יוסף", דרשות על פרשות התורה וההפטרות לר' ישעיה יוסף פונטרימולי (אזמיר, תר"מ), דף קכה, א – קכו. ד. "עקב ענוה", דרושים על התורה וקצת ביאור על נביאים וכתובים מאת רחמים נסים יאודה די שיגורה (אזמיר, תרמ"א), דף ע, ג – עא, א. "אם הבנים", ח"ב. דרשות על ויקרא, במדבר, דברים ועוד לר' משה חיים מצליח (אזמיר, תרמ"ב), דף יא, א-ג. "ויקרא אברהם", ביאורים בספר ויקרא לר' אברהם פאלאג'י (אזמיר, תרמ"ד), דף עד, ג – פב, א. "פני חיים". ביאור כל התורה וחידושים בחמש מגילות לר' חיים פאלאג'י (אזמיר, תרמ"ח), דף מט, ג-ד. כרוך עם הספר "חלק יפה" לר' רחמים נסים יצחק פאלאג'י, דף טו, א – יז, ג.
מן הרשימה רואים שבדורות האחרונים השתמשו חכמי אזמיר בכנוי "טהרה". יש להניח שבמשך אותו הזמן הפך הכנוי נחלת כל יהודי העיר.
בין השנים תשמ"א – תשמ"ט פירסם הרב אליהו וינברגר תשעה כרכים של חיבורו "ספר בן ישכר", על התורה והמועדים. שני הכרכים הראשונים נדפסו בניו-יורק, השאר בירושלים. החל מן הכרך השלישי כינה את פרשת מצורע – "טהרה".
ג. לפני למעלה ממאתים שנה בערך החלו חכמי ארם צובה לכנות בחיבוריהם את פרשת מצורע – "טהור". ודאי שבעקבותיהם קראו בני העדה כך לפרשת מצורע.
הרי כמה מספריהם[4]: "חזון עובדיה", דרושים על התורה לר' עובדיה ב"ר אברהם הלוי (ליוורנו, תקמ"ז), דף צד, ג – צו, ד.
דומה שזה החיבור הנדפס הראשון של חכמי ארם צובה בו מופיע הכנוי טהור.
"ברכת אליהו", דרושים לפי סדר פרשות התורה לר' אליהו רוייך הכהן (ליוורנו, תקנ"ג), ח"ב, דף יט, א – כא, א. "יושב אהלים – אהל אברהם ואהל יצחק", דרושים, מהם לפי סדר פרשות התורה, וחידושי הלכות לר' אברהם ענתיבי (ליוורנו, תקפ"ה), דף פג, ג-פו, ג. "ויקרא יצחק, דורש טוב, עקב ענוה". דרושים לר' יצחק עטייה (ליוורנו, תקפ"ו), דף לב, ב – לד, ג; צד, א-ב. תנא ושייר, פני המים". חידושים על רש"י ורא"ם ודרושים לר' יצחק עטייה (ליוורנו, תקצ"א). דף טו, א; עא, א-ב. "מוסר חכמים". מוסר חז"ל לפי פרשות התורה לר' יצחק שרים (ארם צובה" תרל"ג), במדור ספר ויקרא דף כא, א – כז, א; נט, ב – ס, א. "ויאסוף דוד". דרושים לפרשות התורה וליקוטים לר' דוד קצין (ירושלים, תרנ"ט), דף יט, ב – כא, א. "פי הבאר" על פי' הרא"ם לר' יצחק שרים (ירושלים, תרס"ח), דף קכ, א – קכג, א. "פה אליהו" (ב"ח), חידושים ודרושים על תנ"ך, חז"ל ועוד, לר' אליהו חמווי (ארם צובה, תרע"ד-תרע"ה), חלק א, דף פא, א; חלק ב, דף ט, א – יא, א. "מנחת יהודה", ח"ב, דרושים על התורה לר' יהודה עטייה (ירושלים, תרפ"ט). דף קכא, ג – קכד. ב. "בן דוד". ליקוטים על התורה לר' יהודה עטייה (ירושלים, תרפ"ט), דף קכא, ג – קכד, ב. "בן דוד". ליקוטים על התורה ועוד לר' משה רוייך הכהן (ירושלים, תרפ"ט), עמ' רד – ריג. "שלום עבדו". דרושים על חמישה חומשי תורה לר' עובדיה הדאיה (ירושלים, תשכ"ב) עמ' נ, א – נא. א. וראה בספר "ויקח עבדיהו", חלק ג (שבאותו כרך) עמ' קה, א; קיט, א; קכז, ב[5].
ד. רבי יוסף חיים בן ר' אליהו מבגדד מכנה בספרו הגדול "בן איש חי". שנה ראשונה ושניה (ירושלים תרנ"ח), את פרשת מצורע – "טהרות".
כך, "טהרות", מכנה גם הרב משה ישועה יחזקאל פתייא את פרשת מצורע בפירושו "יין הרקח" לאדרא זוטא (בגדד, תרס"טו), ראה שם דף מ, ב. העירני על כך ידידי העו"ד דוד אטון.
בספרו "אדרת אליהו" (ליוורנו, תרכ"ד) קורא רבי יוסף חיים בן ר' אליהו מבגדד את פרשת מצורע בשמה. מכאן שהכנוי "טהרות" בו הוא משתמש בספרו "בן איש חי" לא היה רווח בבגדד חלפניו. נראה שבהשפעתו נתקבל בעיר. בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים מצויים לוחות לשנים תשי"ב – תשל"ב שנדפסו בבגדד על ידי שרידי הקהילה. פרשת מצורע מכונה בהם "טהרות".
וראה בספר "ליקוטי רפאל" (ליקוטים על התורה וההפטרות) לר' רפאלח יעקב חקק (ירושלים תש"ל): פרשת טהרות, הפטרת טהרות – במקום מצורע (כנראה בעקבות "בן איש חי").
ה. התימנים קוראים לפרשת מצורע "זאת תהיה", ראה מהדורת התנ"ך. מוגה על ידי מרדכי ברויאר (הוצאת מוסד הרב קוק). בסוף הכרך של תורה, בנספח על חלוקת הפרשות לפי נוסח תימן, שסודר על ידי הרב יוסף קאפח; וב"פירושי רב סעדיה גאון על התורה", ליקטו ותירגם והוסיף מבוא והערות הרב יוסף קאפח (מוסד הרב קוק, תשכ"ג) עמ' צט[6].
ו. הרב יהושע בן ר' ישראל בנבנשת מכנה בספרו "אזני יהושע", דרשות על התורה ועוד (קושטא, תל"ז) את פרשת מצורע "זאת תורת".
ז. לפחות אדמו"ר חסידי אחד נמנע מלהשתמש ב"מצורע" לשם הפרשה. בספר "חיים ושלום" (ב' חלקים, סיגט תרצ"ח) לרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאץ' זצ"ל, שיצא אחרי מותו על ידי חתנו ויורש מקומו הרב ברוך רבינוביץ, כותרת הפרשה היא: זאת תהיה תורת.
[1] והוא בדרכי חז"ל. עיין בהקדמת הרמב"ם לפירושו למשנה: "…וסידר אחר פרה מסכת טהרות וקרא שמה טהרות בלשון נקיה שהדיבור בה הוא בטהרת הטומאה…". הרמב"ם עצמו קרא לספר ב"משנה תורה" בו דיני הטומאות וטהרתן "ספר טהרה".
[2] ועיין עוד בספר "כסא דוד" (ליוורנו. תקנ"ד), דרשות לשבתות מצויינים וכו' דף פא. ד: דרוש יט. לשבת כלה (ובמפתח שם): ובספר "אהבת דוד" (ליוורונו, תקנ"ט). דרשות לשבתות מצויינים וכו'. במפתח. בספר "חדרי בטן". דרושי מוסר על סדר הפרשות. שנדפס מכ"י על ידי א.מ. דיואלאווסקי (ירושלים, תש"ן), כתב החיד"א לפני פרשת אמור: "סדר תזריע, טהרה, אחרי, קדושים לא הייתי בעיר וחזרתי לשלום פ' אמור". וראה גם בספרו "דברים אחדים" (ליוורנו, תקמ"ח) דף סג, ג; קכט, ד.
ציינתי הדפוסים הראשונים מפני שבספרים שנדפסו אחרי מותו של החיד"א יש והמדפיסים שינו "פרשת טהרה: לפרשת מצורע.
פירושו של החיד"א על התורה "נחל קדומים" נדפס בספר "תורה אור" (ליוורנו, תקנ"ה-תקנ"ז). יש בחומש זה כמה פירושים ועל כן, כנראה, לא ניתן לחיד"א לרשום בפירושו בראש פרשת מצורע – פרשת טהרה. ובשל כך לא מופיע – עד כמה שיכולתי לבדוק – בכל המהדורות הבאות של "נחל קדומים", והן נדפסו כולן אחרי מותו של החיד"א, הכנוי פרשת טהרה.
[3] על חכמי ארם צובה וחיבוריהם ראה "ספרי אר"ץ. הספרות התורנית של חכמי ארם צובה" מאת ירון הראל. מכון בן צבי – מרכז מורשת אר"ץ, ירושלים תשנ"ז.
[4] גם בזמנים שחכמי אזמיר וארם צובה השתמשו בכנוי לפרשת מצורע. יש ואתה מוצא ספר בו נקראת הפרשה "מצורע". ראה, למשל, בספר "באר יצחק". פירוש לאבן עזרא על התורה לרבי יצחק שרים (ליוורנוף תקכ"ד) ובספר "ויקרא יצחק", על תנ"ך, תלמוד, דרושים ועוד, לר' רחמים נסים יצחק פאלאג'י (אזמיר, תרס"ה). ראה שם דף ב, א, אך בראש הספר במנין המצוות שבפרשות: "טהרה".
[5] העירני על שני הספרים האלה ידידי הרב משה חיים קצנלנבוגן שליט"א. אפשר שהכנוי "זאת תהיה" נשאר אצלם מימי הראשונים (ראה שמות הפרשות בספר "מאור האפלה" לרבינו נתנאל בן ישעיה, תירגם, הואר והוגה על ידי הרב יוסף קאפח, ירושלים, תשי"ז). אולם עצם העובדה כי בדרך כלל שמות הפרשות אצלם היום הם אלה שנוהגים אצלנו (נראה שגרם לכך היבוא של ספרים נדפסים מחוץ למדינה) ושם פרשת "זאת תהיה" לא נשתנה אצלם, מראה כי החזיקו בו כי לא רצו בשם מצורע.
סיני שנה םב כרך קכג-קכד
מאת טוביה פרשל