"בנעוריך למדת לימודי דת ועברית מפי מורה שהביאו הוריך במיוחד מלאטביה לפינלנד", אמרתי למאכס יעקבסון, שגריר פינלנד לאומות המאוחדות, כשנפגשתי עמו במרכז או"ם.
"כן", השיב, ונעץ בי עיניים של תימהון, כאילו רצה לומר: זה מניין לך? קרוב לעשרים שנה עברו מאז נפגשתי עם אחיו המבוגר של השגריר. הדבר היה באביב 1948. הייתי בביקור קצר בשטוקהולם. ערב אחד השתתפתי בפגישת חברים מטעם התנועה הרוויזיוניסטית המקומית. חבר הציג לפניי את ליאו יעקבסון, יהודי פיני, אדריכל לפי אומנותו, שהיה יושב בשוודיה בעת ההיא. לאחר האסיפה טיילנו שעה ארוכה ברחובותיה היפים של שטוקהולם, "מלכת הצפון".
שוחחנו על המצב בארץ ישראל. היו אלה השבועות האחרונים של השלטון הבריטי בארץ, וההתנגשויות בין יהודים וערביים הלכו ותכפו. אינני זוכר באיזו שפות שוחחנו, אבל זוכר אני שדיברנו גם עברית. אז סיפר לי ליאו (אריה) יעקבסון על המורה שהביאו הוריו מלאטביה. הוא היה יושב בביתם כמה שנים ומלמד עברית ולימודי היהדות לשני הבנים. אף סיפר לי על אחיו, שהיה עובד אז בשביל ה"בי.בי.סי." (חברת הראדיו הבריטית בלונדון). קודם שנפרדנו, מסר לי קצת ידיעות על תנאי החיים בפינלאנד, שבה עמדתי לבקר.
כאשר קראתי לפני זמן קצר בעיתון ששגריר פינלנד באו"ם הוא יהודי ששמו מאכס יעקבסון ולפנים שימש ב"בי.בי.סי." בלונדון, נזכרתי אותה שיחה שהיתה לי עם אחיו לפני יותר משמונה עשרה שנה.
מאכס (מיכאל) יעקבסון נולד בשנת 1923 בוויבורג, שהיתה אז בתחומי פינלאנד. הוא גדל וחונך בהלסינקי (הלסינגפורס), שלשם עברו הוריו בעודו ילד. הוא למד היסטוריה באוניברסיטה המקומית ומשנת 1944 עד 1946 שימש כתב של סוכנות ידיעות פינית. בשנת 1946 הוזמן על ידי הבי.בי.סי. ועד שנת 1948 עבד בלונדון גם כקריין וגם כעורך התוכניות הפיניות של חברת הראדיו הבריטית. לאחר מכן שימש כמב שנים ככתב היומון הפיני "אוזי סואומי" (פינלאנד החדשה). בתפקידו זה סייר בכל רחבי אירופה וגם ביקר בישראל. בשנת 1953 נכנס לשירות הדיפלומאטי של ארץ מולדתו. בראשונה שימש חמש שנים כנספח לעיתונות בשגרירות הפינית בוואשינגטון, לאחר מכן נעשה ראש המחלקה לעניינים פוליטיים במשרד החוץ הפיני. בשנת 1956 נתמנה למשרתו הנוכחית כשגריר פינלאנד לאו"ם. במושב העכשווי של האו"ם הוא משמש יושב ראש הוועדה הפוליטית המיוחדת.
מלבד פינית הוא מדבר שוודית, אנגלית וגרמנית. הוא לא היה פעיל כאריה אחיו בעניינים יהודיים, והעברית שלמד בנעוריו העלתה במשך השנים קצת חלודה.
הוא מחברו של הספר "הדיפלומאטיה של מלחמת החורף", הדן במלחמת רוסיה פינלאנד משנות 1939-1940. הספר שהופיע ראשונה בפינית, יצא בשנת 1961 במהדורה אנגלית בהוצאת אוניברסיטת הארווארד.
"2000 יהודים יושבים בפינלאנד היום", סיפר לי יעקבסון כשנפנינו לדבר על חיי היישוב היהודי הקטן בארץ מולדתו. "רובם הגדול יושבים בעיר הבירה הלסינגפורס. הם מקיימים בית כנסת ובית ספר כל יומי. יש גם איטליז אחד לבשר כשר בעיר. מספר האוכלוסיה היהדות הוא סטאטי. שלא כבשנים שלפני המלחמה, שהגיעו פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה לפינלאנד, אין היום הגירה יהודית למדינה. אדרבה, יש קצת מהגרים מפינלאנד לישראל ולארצות הברית.
כמחצית יהודי פינלאנד הם בעלי אומנויות חופשיות, השאר עוסקים במסחר. הצייר היהודי סאם ואני נחשב כאחד מגדולי הציירים של הארץ.
יעקבסון הוא היהודי הראשון והיחיד, העומד בשירות הדיפלומאטי של המדינה.
מתוך "הדואר" גליון ג', כ"ה בכסלו, תשכ"ז