"לשנה הבאה בירושלים". אמירה זו שאנו אומרים בסוף הסדר של פסח ובסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים – מתי נולדה, מאין באה לנו?
אפשר שהשאלה לא הוצגה כראוי. אמירה זו על ברכי אמירה אחרת נולדה, והיא: לשנה הבאה בארעא דישראל", אשר בראשונה כולה ארמית היתה: לשתא דאתיא בארעא דישראלא]. האמירה "לשנה הבאה בירושלים". היתה, על כן, לא רק קרובה ללב, אלא גם קרובה ללשון, ויתכן שלא ממקום אחד באה לנו, אלא היא צמחה בכמה מקומות, ללא תלות של האחד בשני.
ננסח על כן השאלה באופן אחר: איפה מופיעה אמירה זו בראשונה בכתובים הגלויים לפנינו?
הנוהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בצאת יום הכיפורים מאוחר מאוד, אך לא כן מנהג האמירה בסדר.
נמצא כתוב בספר "לקט יושר" (ח"ב עמ' 107) לר' יוסף ב"ר משה, בן המאה הט"ז: "רגילין לומר בחסלת הסדר לשנה הבאה בירושלים"[ב].
וכבר מופיעה אמירה זו ב"הגדת ראשי הצפרים" – הגדה בת נוסח אשכנזי, כתובה ביד ומצויירת, שבשנת תשכ"ו הוצאה לאור במהדורה פקסימיליה – אשר משערים כי היא נכתבה בסוף המאה הי"ג או בראשית המאה הי"ד.
רבינו צדקיה ב"ר אברהם הרופא, בעל "שבלי הלקט", כותב בספרו, בפירוש סדר פסח (סימן רי"ח) בדבר הפיסקה: "הא שתא הכא…": יש מפרשין, ואחרי שהזכרנו ענין פסח צריכין אנו להזכיר דברי נחמות להרחיב לב אומרין ההגדה, כלומר, אף על פי שאנו עתה בגלות ובעבדות ואין אנו יכולים לעשות פסח כראוי, כבר הבטיחנו המקום להוציאנו מעבדות לחרות מן הגלות הזה להושיבנו בא"י כבראשונה. יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו לקיים לנו הבטחתו בשנה הזאת שנעשה פסח של שנה הבאה בירושלים[ג].
האם יש בדברים אלה הד לאמירה שהיתה כבר שגורה בפיות: "לשנה הבאה בירושלים", או גלומה היא במלים אלה ועתידה היא לצאת מהן?
אך מוצאים אנו האמירה הנ"ל כצורתה הרבה זמן קודם לכן: בפיוט לתפילת נעילה שנוהגים לומר אותו בכמה עדות לא-אשכנזיות, והוא מיוחס בדרך כלל לרבי יהודה הלוי[ד], מתחיל הוא במלים "ידידיך מאמש חין ותפילה סידרו", ונאמר בו בין היתר:
דלנו מחטאה יושב בשמים
בבוא השמש קראה לבאי באש ובמים:
לשנה הבאה בירושלים![ה]
האם טבע המשורר אמירה זו, או נטל מן המוכן לפניו, מן השגור בפי העם?
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר".
[א] עיין "הגדה של פסח", מהדורת דניאל גולדשמידט, מוסד ביאליק, תש"ך, עמ' 9, ועיין "הגדה שלמה" לרבי מ. מ. כשר וש. אשכנזי, עמ' ז, בחילופי נוסחאות.
[ב] דברי "לקט יושר" הובאו ב"הגדה שלמה" עמ' 188.
[ג] ועיין "הגדה שלמה" הנ"ל, עמ' ז. ב"פירושים".
[ד] עיין ח. שירמן – ציין לדבריו א. מ. הברמן במהדורה המצולמת של דיואן ריה"ל לחיים בראדי, בסוף פרק ד', עמ' 24 – "ידיעת המכון לחקר השירה העברית", כרך ב, תרצ"ו, עמ' קצב, המעיר כי בכ"י אחד מיוחס השיר לאבו=-זכריא יהודה אבן גיאת, והוא בן דורו וידידו של רבי יהודה הלוי.
[ה] במקור אחד (מחזור רומניה, וויניציאה רפ"ו): "לשנה הבאה תהיו בירושלים", אך ביתר המקורות שהיו לנגד עיני הוא החרוז הוא כמו שלפנינו. וכך גם במהדורת שירי יה"ל: ח. בראדי, דיוואן, כרך ג, עמ' 306; ש. ברנשטיין, שירי יהודה הלוי, עמ' 97