הערות וביאורים על הש"ס על מסכתות מסדר קדשים וממסכתות אחרות
מאת ד"ר זרח ורהפטיג
בפרקי זכרונותיו "חמישים שנה ושנה", שהופיעו בשנת תשנ"ח, כותב ד"ר זרח ורהפטיג, שבמשך עשרות שנים היה חבר הכנסת, שימש סגן שר ולאחר מכן שר הדתות, ובתפקידיו השונים עשה רבות למען חיזוק החיים הדתיים במדינה, כי מאז שפרש מן הכנסת – לפני עשרים שנה – הקדיש רוב זמנו ללימוד תורה, ללמד ולהעלות חידושיו על הכתב ולפרסמם בספרים.
אמנם במשך עשרים השנים האחרונות הוציא ד"ר ורהפטיג עשרה ספרים של הערות וביאורים על מסכתות שונות. הספרים נקראים "זריחת השני", מלבד הספר על מסכת סנהדרין ששמו "ממזרח נועם".
כאשר הגיע לניו-יורק לפני עשרים שנה ספרו הראשון, "זריחת השני" על חלק ממסכת בבא קמא, אמר לי הרב שמחה עלברג זצ"ל: "על ספר זה צריכים לכתוב" (ראה "הפרדס" מרחשון, תשמ"א).
הרב עלברג וד"ר והרפטיג ישבו שנים רבות בווארשה. הם התידדו, כפי שסיפר לי ד"ר ורהפטיג, בימי המלחמת העולם השניה כאשר שניהם היו פליטים בקובנה.
לפני זמן קצר הופיע כרך חדש של "זריחת השני" ובו הערות וביאורים על מסכתות זבחים, מנחות, חולין, בכורות, תמורה וכריתות, וכן על מסכתות ברכות ועבודה זרה.
ההערות והביאורים משקפים הבקיאות הרבה של המחבר ומצטיינים ביושר הגיון. גדולי ישראל גמרו עליהם את ההלל.
נביא אחדים מביאוריו:
חולין קז, ב: הסברתי דכהנים מוחזקים כזריזים ("הכהנים זריזים הם"), שהרי בבית המקדש הם עושים עבודה בשבת וכשיוצאים משטח המקדש אותן מלאכות אסורות בשבת בסקילה, בכרת ובמלקות – היינו שהם זריזים להבחין שמצד אחד של הקלעים מלאכה בשבת היא מצוה, ואילו מהלך כמה צעדים, מחוץ לקלעים, מלאכה זו היא עבירה חמורה וכו'.
מנחות סה, ב: ד"ר ורהפטיג חולק שם על הדעה שאין מברכים ברכת שהחיינו על ספירת העומר מפני שיש בה מדה של עצבות – חורבן בית המקדש, וקיי"ל דשהחיינו מברכין על מצוה שיש בה משום שמחה.
הוא שואל וכי לפני חורבן בית המקדש כן ברכו שהחיינו על ספירת העומר? וממשיך: "ולי נראה להסביר דשאני ספירת העומר שהיא מצווה נמשכת ואין מקיימין אותה אלא כשמשלימים אותה כולה שבעה שבועות, ואם שכח יום אחד נתבטלה המצווה, ולפיכך לא מברכין עליה שהחיינו שמא ישכח יום אחד לספור. והרי מנימוק זה אומר הרשב"א (ח"א, סי' יח) שלא מברכין על מתן צדקה, כי שמא העני לא ירצה לקבל.
ברכות כח, ב: ת"ר בכניסתו מה הוא אומר, יהי רצון וכו' ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי וכו' ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם וכו'. פירש"י וישמחו חברי על כשלוני וכו'.
ונראה לי, כי אפשר גם לפרש כפשוטו וישמחו בי חברי שלא נכשלתי בדבר הלכה, ואשמח בהם שלא נכשלו בדבר הלכה.
ד"ר ורהפטיג כוון כאן לפירוש המהרש"א.
בהקדמתו לספרו כותב המחבר: "בערוב ימי חלדי – הוא בן צ"ה עד מאה ועשרים – עלי להודות לרבי המובהק, אדמו"ר הגאון הרב ירוחם אשר ורהפטיג זצ"ל מחבר הספר המפורסם "דברי ירוחם" ועוד שבעה ספרים במכמני התורה, לרבי הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל, רבה של בריסק שהכירני כתלמידו בתורה ולא כתלמידו בהשקפותיו, לרבי הירש גליקסון זצ"ל (חתנו של גדול הדור רבי חיים מבריסק זצ"ל) ראש ישיבת "תורת חיים" בווארשה, להה"ג רמ"מ כשר "בעל תורה שלמה", שאיתו למדתי בחברותא במשך חצי שנה, ולרב הגאון רבי חיים העליר זצ"ל שממנו שמעתי כמה שיעורים בחושן משפט.
בהמשך ההקדמה הוא כותב עוד: "כל ימי נתתי שיעורים בגמרא, בחבורות שבבית בוורשה, בניו-יורק ובירושלים, מ"ג שנה ויותר, מדי שבת בשבתו, ב"היכל שלמה", עשרות שנים בביתי יום יום, לפעמים גם בבוקר וגם בערב, ותודתי הכנה לשומעי לקחי, כי מהם יותר מכולם".
נעיר שגם היום מוסיף ד"ר והרפטיג להגיד שיעור גמרא בביתו.
בספרו החדש יש גם הערות על מסכתות שונות מאת בניו הרבנים ד"ר איתמר ויעקב וכך גם בכמה מספריו הקודמים.
הפרדס
תשרי תשס"ב
שנה עו חוברת א
September 2001