ביום ראשון הבא בערב יציין בית המדרש של בורו פארק את שלושים של הרב מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מרדזין.
האדמו"ר ז"ל היה צאצא ישיר ונשא את שמו של רבי מרדכי יוסף ליינר – תלמידו של רבי שמחה בונם מפשיסחא ושל רבי מנחם מנדל מקוצק – שייסד את השושלת החסידית איזביצה-רדזין.
הרב ירוחם ליינר, אביו של הרבי המנוח, עזב את פולין בשנות ה-30 והקים את בית המדרש שלו בוילסדן, לונדון. בשנת 1950 הגיע לארה"ב והתיישב בבורו פארק. חוקר תורה מפורסם עם ידע יוצא דופן, הוא היה בקי בתלמוד בבלי, בתלמוד חאושלמי, במדרשים ובזוהר ובכתבי הסופרים הרבניים המוקדמים והמאוחרים.
הוא התכתב עם רבנים מובילים ועודד מגוון של כתבי עת לתורה, כמו שערי תורה, ורשה; סיני, ירושלים, והפרדס, תלפיות והדרום בארה"ב.הוא כתב הערות על התלמוד הירושלמי, שנכללו במהדורה של גרוסמן של הירושלמי (ניו יורק, 1959), ועל מי מנחם משנה תורה, שנוספו במהדורה של פרדס של קוד הרב מימון (ירושלים, 1963).כתביו האחרים כללו מחקר על קדמות הזוהר, שפורסם יחד עם קדמות הזוהר של הרב דוד לוריה (נצח, תל אביב-ניו יורק, 1951).
הוא גם כתב על מנהיגי שושלת איזביצא-רדזין והדפיס כמה מיצירותיהם, במיוחד את הכתיבה של הרב גרשון חנוך חנך על תכלת.
הרב ירוחם ליינר, שהגן בכתיבתו על החזרת תכלת הציצית של הרב גרשון חנוך, גם הדפיס, בעזרת הרב שולם מיכאל אייגר ז"ל, חסיד רדזין בולט, את "סידרי טהרות" המונומנטלי של הרב גרשון חנוך על המשניות כלים ואוהלות
.הרב מרדכי יוסף, שהיה בנו היחיד של הרב ירוחם, למד בישיבת מונטרוא, שווייץ. לאחר שחזר ללונדון, המשיך את לימודיו בישיבת העץ חיים שבעיר. המורים העיקריים שלו היו הרב אליהו לופיאן ז"ל, פרשן מפורסם של תנועת המוסר, והרב נחמן שלמה גרינספן, תורה ידועה, מחבר מאמרי רב טוב ובראיון על התפתחות הפלפול.לאחרמלחמתהעולםהשנייהנשאלאישהאתרוזהופמן,שכמוהוהייתהנצרלמשפחתרבניםמפוארת.הרביחזקאללנדאווהרבמשהסופרהיומאבותיה;הרבדודהופמן,רקטורבית המדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר,והרביעקבהופמן,רבהשלפרנקפורט,היוקרובימשפחה.
הספרהראשוןשהוציאהיה"תפארתירוחם",שכללחידושיםמאתאביובנושאיתורהותלמוד וכמה מהערות ומכתבים של אביו.
הוא פרסם, מתוך כתב יד, את ספר הזמנים של רבי יעקב מאזביצה על חג השבועות ושני מהדורות שונות של סוד ישרים של רבי גרשון חנוך חנח, והדפיס מחדש יצירות שונות – חלקן עם הערות של אביו – מהמנהיגים הראשונים של שושלת אזביצה-רדזין.
הוא גם הדפיס מחדש יצירות של רבי ירוחם מאיר ליינר, בנו של רבי יעקב מאזביצה, כולל את המפתחות שלו לכל תנאים המוזכרים במשנה ושלושה חוברות, שכל אחת מהן מכילה את הצוואה האחרונה של רב מפורסם. אלה פורסמו במקור ברדזין בשנים 1910-1911 והן ככל הנראה הפרסומים היחידים בעברית שהודפסו בעיירה זו.
בשנה שעברה, זמן קצר לפני שנפל למשכב, הוא פרסם מהדורה חדשה של ההגדה של רבי יעקב מאזביצה וספר הזמנים.
הוא עשה הרבה מחקר על כל אחד מהכרכים הרבים שהוציא לאור. בחיפוש בארכיונים העשירים של אביו, הוא פרסם ב-הדרום, הארגון של המועצה הרבנית של אמריקה, מכתבים, מאמרים וביקורות שלא פורסמו של הרב ירוחם. הרב גדליה דב שוורץ, ראש בית הדין של ה-R.C.A בשיקגו ועורך ה-הדרום, הוא חבר קרוב של משפחת ליינר.
הרב מורדכי יוסף הרבה לבקר בישראל והיה בקשר עם חסידי רדזין במדינות שונות. הוא החליף מכתבים בתדירות גבוהה עם הרב שלמה זלמן שראגאי מירושלים, חסיד נאמן של רדזין, שכתב הרבה על איזביצה-רדזין
.הרב ליינר היה מאד מוערך במעגלים רחבים בזכות האיכויות האינטלקטואליות המעולות שלו, זיכרון יוצא דופן, חסד, צניעות ומוכנות קבועה לעזור לאחרים. האובדן שלו מורגש מאוד על ידי משפחתו, חברי קהילתו, חסידי רדזין והרבים מחבריו האישיים בישראל, אנגליה וארה"ב. האחרונים כוללים את הכותב של שורות אלה, מי שהיה חבר קרוב של משפחות הרבי והרבנית במשך כארבעה עשורים.
הרבי המנוח הותיר אחרי רבניתו; בת, רבקה, שנישאה לרב מרדכי אהרון פיינשטין, בן הרב דוד פיינשטין ונכד רבי משה זצ"ל; שני בנים, הרב יעקב שלמד בלייקווד, והרב משה, תלמיד ישיבת בריסק בירושלים; ונכדים.
הרב יעקב, הידוע כעילוי, נבחר להמשיך את דרכו של אביו כרבי רדזין.
בית המדרש איציביצה-רדזין מבורו פארק הוא מקום תפילה, לימוד ומיזמי צדקה – עם התמיכה המסורה של מר מ. בראנפלד, נשיא: מר ד. מלינרסקי, סגן נשיא: מר ג. ורשליסר, מר א. רובינשטין, מר מ. טאג'ר, הרב ס. הוך (גבי), מר ג. יאסי (גבי), מר שטיינברגר, מר בראנדמן: הרב סלצר, הרב איינסבאך, מר ח.מ. שפירה, מר פלסנבורג, ורבים אחרים חברים ראויים ומרכזיים.
