"גויל אלו רקיעי…"

Print Friendly, PDF & Email
ב"הדואר" (י"ב כסלו תשל"ד) יחדתי את הדיבור על המליצה "אם יהיו כל השמים יריעות וכל האילנות קולמוסין וכו' ". שהיא מוטיב חוזר בספרויותיהם של עמים רבים על לשונותיהם השונות. אצלנו הוא נמצא כבר בתלמוד ובמדרש, ויש חוקרים הסבורים שהמוטיב נפוץ בין עמי אירופה בעקבות הפיוט "אקדמות מילין".
במאמרי הזכרתי החוקרים השונים שכתבו על מוטיב זה והזכירו דברים מתוך הספרות העברית. אחרון המחקרים שהזכרתי היה מאמרו של א. מ. הברמן "צירופים פיוטיים החוזרים ונשנים בפי משוררים שונים" ("אוצר יהודי ספרד", ספר ט, ירושלים תשכ"ו)[א] ובו אוסף עשיר של הבאות מן הספרות העברית. שעה שכתבי את רשימתי לא ידעתי כי ד"ר אלכסנדר שייבר שת נוספות על מאמרו של הברמן ("אוצר יהודי ספרד", ספר י, תשכ"ז-תשכ"ח). כאשר הכניס הברמן את המאמר הנ"ל באסופתו "עיונים בשירה ובפיוט" (ירושלים תשל"ב) הוסיף לו דברים משירי תימן קדומים, שעליהם העיר אותו י. רצהבי, וגם ציין לדבריו של שייבר.
בהזדמנות זו ברצוני לציין עוד כמה מקורות למוטיב זה והדומים לו בספרות העברית.
הרש"ל כותב בהקדמתו ל"ים של שלמה" לבבא קמא:
"…אם כל רקיעי השמים גוילים וכל הימים דיו לא יספיקו לכדי פרשה אחת עם כל הספיקות שיפולו בה ומה שיחודש ויוצא ממנה…"
ורבי חיים אבן עטר כותב בהקדמתו לספר "חפץ ה' ", חידושים על מסכתות:
"אשר אם אמרתי אספרה כמה הרפתקי דעדו עלי… אם יהיו הימים דיו וכו' ".
ועוד הבאה, שיש בה מעין דברים שב"נשמת", ר' מאיר אלדבי כותב בסוף ספרו "שבילי אמונה": "אילו פי שירה כים מלא, ולשוני כהמון גליו תעלה, ושפתותי שבח כמרחבי הרקיע, אין אנו מספיקים להודות ולהביע, הטובות אשר בוראי השביעני…".

 מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר" גליון כ"ח תשל"ה

[א]   לרגל כתיבת רשימה זו עיינתי שוב במאמרו הנ"ל של א. מ. הברמן ונוכחתי לדעת כי הוא דן בו, כיד הבקיאות הטובה עליו, גם בשימוש המליצי ב"מרה" ו"מתקה" שמות תחנות מסעי ישראל במדבר. (ועיין בספרו "עיונים בשירה ובפיוט", בו באים הדברים בהרחבה). אני כתבתי על נושא זה ב"הדואר" (ו' בטבת שנה זו), ואז נשכח ממני כי כבר עסק בעניין זה א. מ. הברמן, ועמו הסליחה.